האמור בפורום זה הינו מידע כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי. מומלץ להיוועץ בעו"ד בטרם ביצוע פעולות כלשהן.

ככל שבאפשרותך להוכיח כי קיים קשר בין הפגיעה בלב ובראייה לבין מחלת הסוכרת ממנה הנך סובל, תוכל לפנות למשרד הביטחון ולבקש לעמוד בפני ועדה רפואית לבחינת טענותיך. אם ימצא כי יש קשר בין מחלת הסוכרת לבין הפגיעות הנוספות בראייה ובלב תוכרנה גם נכויות אלו. חשוב לציין כי הכרה בנכויות מוסבות אינה מקנה זכות אוטומאטית לקבל אחוזי נכות נוספים מעבר לאחוזים שנקבעו בגין הנכות המוכרת.

בהחלט כן. על פי חוק זכאי כל נכה לפנות למשרד הביטחון ולבקש לעמוד בפני ועדה רפואית עקב החמרה במצב הרפואי. היות ואת הפנייה לוועדה ניתן לבצע בחלוף שישה חודשים מיום מתן החלטת קצין התגמולים הרי שבמקרה שלך ולאור הזמן הרב שחלף מיום שקיבלת את החלטת משרד הביטחון אין כל ספק שתוכל לפעול להעלאת שיעור נכותך.

עליך להגיש את התביעה עד לתום שלוש שנים מיום שחרורך מהשירות הצבאי שבזמנו אירע המקרה שגרם לנכותך. יחד עם זאת קיימים מקרים בהם משרד הביטחון יאריך את המועד להגשת התביעה אף מעבר לשלוש שנים. למשל במקרה בו התביעה מתייחסת לנכות שנגרמה על ידי חבלה, שנרשמה סמוך ליום האירוע שגרם לה, והיא מתועדת ברשומות של הצבא, או ברשומות אחרות המתנהלות על ידי המדינה או על ידי מוסד ציבורי שאושר על ידי שר הביטחון.

במרבית המקרים אחוזי נכות לא יקבעו עבור ביצוע ניתוח מסוים אלא בהתאם למגבלות ו/או לנכויות הקשורות ו/או הנובעות מהפציעה וגם/או מהניתוח. כך למשל יילקח בחשבון האם לאחר הניתוח קיים טווח תנועות מלא בברך, האם הברך יציבה וכיוצב'.

אכן כן. באפשרותך להגיש תביעה למשרד הביטחון ולבקש כי תוכר כנכה. במסגרת בירור התביעה ועד להחלטה סופית בעניינך תהיה זכאי לקבל ממשרד הביטחון את הטיפול הרפואי לו הנך נזקק. פיצוי כספי יינתן לך רק באם תוכיח כי קיים קשר סיבתי רפואי בין תנאי שרותך לבין פרוץ המחלה ואחוזי הנכות שיקבעו לך יקנו לך מענק או גמלה.

מאחורי הגשת התביעה למשרד הביטחון עומדות שלוש מטרות עיקריות. האחת, קבלת טיפול רפואי. השנייה, קבלת פיצוי כספי בגין הנזק ו/או המגבלה שנגרמה לך. השלישית, קבלת "הכרה" בפציעה מצד משרד הביטחון שתאפשר לך לפנות למשרד הביטחון בכל שלב בעתיד. לפיכך כאשר מדובר בחבלה כדוגמת החבלה ממנה הנך סובל אכן קיימת תועלת רבה בהגשת תביעה למשרד הביטחון.

ערעור על ועדה רפואית עליונה מוגש אך ורק בשאלה משפטית ולא רפואית. כך למשל לא ניתן לערער על שיעור הנכות ועל אופן ביצוע הבדיקה. נקודה משפטית לעניין זה עשויה להיות העדר הנמקה, אי התייחסות למסמכים רפואיים, שינוי הרכב חברי הועדה באופן לא תקין. יחד עם זאת חשוב להדגיש כי קיימים מקרים רבים בהן קיימת אי בהירות בנוגע להיות טענות מסוימות בעלות אופי משפטי או רפואי ועל כן יש לבחון כל מקרה לגופו.

חייל בשירות חובה שמשוחרר בפרופיל 24 זמני המעוניין בעזרה רפואית/כלכלית בתקופה בה הינו משוחרר מהשירות נדרש להגיש תביעה לנכות לאגף השיקום שבמשרד הביטחון. במסגרת בירור התביעה יינתן לחייל טיפול רפואי זמני לפי הצורך. כמו כן, קיימים מקרים בהם משרד הביטחון ייתן לחייל התובע כספים על חשבון המענק אותו החייל צפוי לקבל בסיום הליכי התביעה. חייל בשירות קבע, מנגד, לא יקבל סיוע כלכלי ורפואי שכן אלו ניתנים לו כחלק עם שירות הקבע.

במקרה שחייל משוחרר סובל מתגובת קרב (פוסט-טראומה) באפשרותו להגיש תביעה למשרד הביטחון גם במידה וחולף זמן רב מיום סיום השירות כל עוד ביכולתו להוכיח את קרות האירוע/ים הטראומטי/ם וכי המדובר בסוג האירוע/ים אשר יש בהם בכדי לגרום לתגובת קרב. שים לב כי בכל הקשור להגשת תביעה בנושא הנ"ל מומלץ להתייעץ עם עו"ד המתמחה בתביעות מסוג זה שכן מדובר בתביעה מורכבת יחסית מבחינת הוכחת הקשר שבין תגובת הקרב לבין החשיפה לאירוע ולבין מידת השפעת האירוע על התובע.

נכה שאינו מסוגל לעבוד עקב מגבלות ו/או מחלה הקשורים בנכותו המוכרת מקבל תגמול ימי מחלה או תגמול מחוסר פרנסה (חפ"ר) ממשרד הביטחון עד שיקומו בעבודה. נכה שנקבע כי אינו יכול להשתקם בעבודה ואי כשירותו לשוב לעבודה הינה לצמיתות יקבל תגמול קבוע לקיום עפ"י אחוזי נכותו ומצבו המשפחתי.

ככל שקצין תגמולים במשרד הביטחון יקבל את טענתך לפיה הפציעה ממנה הנך סובל קשורה לתנאי שירותך תתבקש לעמוד בפני וועדה רפואית מטעם משרד הביטחון לקביעת שיעור נכותך בהתאם לסעיפי הנכות הקבועים בתקנות הנכים. שים לב כי שיעור הפיצוי הכספי נגזר משיעור הנכות שתקבע הוועדה. כך למשל במידה ונכותך תהא 10% ישולם לך מענק חד פעמי בסך של כ - 38,000 ?. עבור נכות בשיעור 19% ישולם לך מענק חד פעמי בסך של כ - 140,000 ?. במידה ושיעור נכותך יהיה גבוה מ ? 20% תהיה זכאי לקצבה חודשית ולא למענק חד פעמי.

במקרה בו חייל ניזוק עקב טיפול רשלני של מוסד רפואי כלשהו אליו נשלח במהלך השירות ועל ידי הצבא, יש להגיש את התביעה למשרד הביטחון בלבד. במסגרת הליכי התביעה ובמידה ויתברר כי יש ממש בטענותיך אזי תעמוד בפני ועדה רפואית מטעם משרד הביטחון אשר תקבע את שיעור נכותך. בכל מקרה חשוב לציין כי במסגרת התביעה מול משרד הביטחון לא ניתן פיצוי עבור נזקים כגון כאב וסבל ועוגמת נפש.

באפשרותך לפנות למשרד הביטחון בתביעה להכרה בזכותך כנכה.במסגרת התביעה תידרשי להוכיח כי קיים קשר סיבתי בין מצבך הנפשי כיום לבין אירוע ההטרדה המינית.

גם במידה ומשרד הביטחון פסק בעניינך בעבר עדיין באפשרותך לפתוח את עניינך מחדש על דרך של ראייה חדשה זאת בכפוף לכך שבאפשרותך להציג כיום חוות דעת חדשה ו/או מסמכים חדשים שלא הצגת בעבר בפני משרד הביטחון.

ככל שהנך סובל מהגבלה ו/או נכות הקשורים לפציעתך במהלך מבצע עופרת יצוקה והנך נדרש כיום להמשך טיפולים רפואיים מומלץ שתגיש תביעה למשרד הביטחון. במהלך בירור התביעה ינתן לך טיפול רפואי וזאת עד להחלטה הסופית בעניינך.

במקרה בו קיימת רשלנות של הצבא בטיפול הרפואי שניתן לחייל וכתוצאה מכך נגרם לחייל נזק, ניתן לפנות למשרד הביטחון בתביעה להכרה בנכות.לאחר בירור התביעה, וככל שמשרד הביטחון יקבל את טענות החייל, קיים הליך אשר בסופו ינתן פיצוי כספי.

הנך רשאי לבחור בין שתי דרכי פעולה. האחת, הגשת תביעה נזיקית מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. השנייה, הגשת תביעה לקצין התגמולים מכוח חוק הנכים. השיקול העיקרי אשר צריך לעמוד לנגד עינך בבואך להחליט כיצד לפעול הינו חומרת הפגיעה. לעיתים, כאשר מדובר בפגיעה מינורית, שאינה חמורה, עדיף לקבל פיצוי כספי מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים מאשר לפתוח בהליכי תביעה מול קצין התגמולים.

מחלת הזאבת הינה מחלה בעלת אטיולוגיה בלתי ידועה עדין. המחלה מתאפיינת בתגובות דלקתיות קשות במערכות רבות, ביניהן פרקים, עור, כליות וכלי דם. לשאלתך - הרפואה כמו גם המומחים הרפואיים של משרד הביטחון מכירים בקשר שבין חשיפה לגורמים סביבתיים כגון תרופות וכימיקלים מסוימים, וחשיפה לשמש לבין הופעת המחלה. בהתאם לכך, קיימים מספר מקרים בהם קצין התגמולים קבע כי בנסיבות בהן החייל נחשף לשמש ו/או לגורמים הסביבתיים שפורטו לעיל לפחות במידה בה היה חשוף בחייו האזרחיים וכי המחלה פרצה במהלך השירות, קיים קשר בין המחלה לבין השירות.

באפשרותך להגיש תביעה למשרד הביטחון - קצין התגמולים שעניינה הכרה בזכותך כנכה. במסגרת התביעה תדרשי להוכיח כי מצבך הנפשי נגרם עקב אירוע ההתעללות שעברת במהלך שירותך בצבא. חשוב להדגיש כי אין המדובר בתביעה נזיקית לפיצוי כספי, זאת בדומה לתביעה המוגשת לאחר תאונת דרכים, אלא בתביעה שעניינה קבלת תגמולים והטבות ממשרד הביטחון.

חוק הנכים קובע כי מי שלקה בנכות בתקופת שירותו הצבאי נדרש לבחור בין קבלת קצבת נכות כללית לפי פרק ט' לחוק הביטוח הלאומי לבין קבלת תגמול ממשרד הביטחון לפי חוק הנכים. בהתאם לתיקון האחרון שבוצע בחוק הנכים (להלן: "תיקון 24") נכה אשר בחר לפנות בתביעה לביטוח הלאומי ולא חזר בו מתביעתו תוך 3 שנים מיום שהגיש את התביעה, אינו זכאי לתבוע תגמולים ממשרד הביטחון. לפיכך, במידה וחלפו למעלה מ ? 3 שנים מיום שפנית לביטוח הלאומי, וככל שאינך נכנס לאחד מהחריגים המאפשרים לתובע לחזור בו מבחירתו, כאמור, הרי שאינך זכאי לתגמול ממשרד הביטחון.

לשאלתך, קיימים מספר מקרים בהם משרד הביטחון הכיר בקשר של "גרימה" בין מחלת האסטמה לבין השירות הצבאי. באותם המקרים היה מדובר בחיילים שהתגייסו לצבא כשהם בריאים ובעקבות חשיפה ממושכת לתנאי סביבה קשים כדוגמת אבק וחול פרצה אצלם המחלה. בכל מקרה חשוב להדגיש כי על התובע מוטל הנטל להוכיח קיומן של נסיבות מיוחדות המעידות על תנאי שירות ממושכים בתנאי שדה, חשיפה לאבק וכיוצב'.

משרד הביטחון מכיר בכך שקיימים מקרים בהם נכויות מסוימות נובעות באופן בלתי-אמצעי מהנכות המוכרת. נכות נפשית הנובעת מטנטון הינה אחד מהמקרים הנ"ל. על כן, נראה כי באפשרותך לשקול הגשת תביעה בגין מצבך הנפשי בטענה כי מדובר בנכות מוסבת.

במידה והנך סבור כי ההחלטה של משרד הביטחון ? קצין התגמולים פגעה בך ו/או לא הייתה מוצדקת, הנך רשאי לפנות לוועדת ערעורים שליד בית משפט השלום ולהגיש ערעור על ההחלטה. את הערעור יש להגיש תוך שלושים יום מהיום שבו ההחלטה הגיעה לידך. במסגרת הערעור תוכל להציג את טענותיך ולהסביר לבין המשפט מדוע טעה קצין התגמולים. לאחר שמיעת טענותיך בסמכות בית המשפט לקבל את הערעור ולבטל את החלטת קצין התגמולים או מנגד לדחות את הערעור ולהותיר את ההחלטה על כנה.

חוק הנכים מאפשר לקצין התגמולים ליתן החלטה חדשה בכל בקשה, ולשנות את החלטתו הקודמת אף אם ניתנה בה כבר החלטה סופית, אם נתגלה על סמך ראיות חדשות שלא היו בפני נותן ההחלטה הקודמת, כי אותה החלטה בטעות יסודה. בלשון אחר, באפשרותך לבצע פנייה חוזרת לקצין התגמולים ולנסות לשכנעו כי נפלה טעות בהחלטתו משנת 2001.

ככלל, על מנת שמשרד הביטחון יכיר בכך שהתקף לב אירע במהלך ועקב השירות יש להוכיח כי אירוע הלב נגרם עקב "אירוע חריג" במקום העבודה ואף להראות כי קיימת סמיכות זמנים בין האירוע החריג לבין אירוע הלב. יודגש כי לא כל אירוע אשר נתפס על ידי התובע כאירוע חריג מוכר ככזה על ידי משרד הביטחון ועל כן משרד הביטחון בוחן כל מקרה לגופו.

באפשרותך לפנות למשרד הביטחון ולבקש שיזמנו אותך לוועדה רפואית אשר תקבע את נכותך מחדש. לידיעתך, את הבקשה לעיל ניתן להגיש בחלוף חצי שנה מבדיקתו האחרונה של הנכה ולא קיימת כל הגבלה על מספר הפעמים בהן ניתן להגישה.

ככלל, על התובע את משרד הביטחון מוטל הנטל להוכיח כי נכותו נגרמה "עקב" שירותו הצבאי ואין די בטענה שהמחלה נגרמה במהלך השירות. לעניין מחלת הסוכרת ? היות ומדובר במחלה קונסטיטוציונאלית, אשר קיים קושי להוכיח כי אירוע מסוים הוא שהביא להתפרצותה, התפתחה מגמה לפיה משרד הביטחון יטה לקבל את התביעה ככול שיהיה בידי התובע להוכיח שהמחלה התפרצה בסמוך לאירוע/ים חריג/ים אשר גרם/ו לתובע לדחק נפשי.

החוק קובע כי יש לפנות למשרד הביטחון לא יאוחר משלוש שנים ממועד השחרור מהשירות בו נגרמה הנכות. לכלל לעיל קיים חריג לפיו במידה וקיים תיעוד לחבלה, אשר נרשם בסמוך ליום האירוע שגרם לה, ניתן לפנות למשרד הביטחון גם לאחר יותר משלוש שנים ממועד השחרור.

בהנחה ופריקת הכתף אירעה לאחר תאריך 05.02.1988 תהא זכאי להגיש תביעה ובלבד שהפריקה אירעה תוך 14 ימי החופשה הראשונים ודרגת הנכות שלך היא 20% לפחות. דרגת הנכות תקבע על ידי ועדה רפואית בסיום ההליך מול משרד הביטחון.

כיום ניתן להגיש למשרד הביטחון תביעה בגין מחלת האפילפסיה בטענה כי המחלה נגרמה כתוצאה מחסך בשינה. יחד עם זאת חשוב להבין כי משרד הביטחון אינו מכיר באופן "אוטומאטי" בקשר שבין מחלת האפילפסיה לבין חסך בשינה ועל התובע להוכיח שבמקרה הספציפי שלו קיים קשר סיבתי לשירות הן בפן הרפואי והן בפן המשפטי.

ככלל, חייל בשירות חובה אשר לקה במחלת נפש במהלך ועקב שירותו הצבאי זכאי, לאחר שחרורו מהשירות, לפנות למשרד הביטחון בתביעה להכרה בזכותו כנכה צה"ל. את התביעה יש להגיש לא יאוחר משלוש שנים ממועד השחרור מהשירות בו נגרמה הנכות. לאחר הגשת התביעה משרד הביטחון יבחן את טענות התובע ויחליט האם להכיר בתובע כנכה צה"ל או לאו. במידה והתביעה תתקבל, התובע יזומן לוועדה רפואית אשר תעריך את מצבו הרפואי, ובמידה רבה תשפיע על הטיפולים והזכויות שהתובע יהיה זכאי לקבל ממשרד הביטחון בעתיד. מאחר ומיצוי ההליכים שפורטו לעיל הינו הליך מורכב וממושך וכל טעות שתעשו עשויה לפגוע באופן ממשי בסיכויי הצלחת תביעתכם, מומלץ שתפנו לעורך דין אשר מתמחה במיצוי זכויותיהם של נכים מול משרד הביטחון על מנת שייסע לכם בהליך מתחילתו ועד סופו.