תפריט

מדריך להגשת תביעה למשרד הביטחון

דף הבית מדריך להגשת תביעה למשרד הביטחון

המדריך המלא להגשת תביעה למשרד הביטחון – עורך דין משרד הביטחון שחר המאירי.

כמי שעוסק בייצוג נכי צה"ל ואנשי כוחות הביטחון נוכחתי לגלות לא פעם כי אצל חלק לא מבוטל מהנכים (אלו שטרם הוכרו על ידי משרד הביטחון) קיימת אי הבנה בסיסית ו/או חוסר ידיעה של ההליכים השונים המתנהלים בעניינם מול קצין התגמולים ומשרד הביטחון. חלק מאותם הנכים אשר נעדרו, כאמור, את הידע הבסיסי לניהול ההליכים הנ"ל ובחרו לנהל את ענייניהם בכוחות עצמם, ללא עזרת בעל מקצוע, נוכחו לגלות בשלב מאוחר יותר כי לא הצליחו לזכות בתוצאות להן קיוו וכעת הינם נדרשים שיוציאו אותם "מהתסבוכת" אליה נקלעו. למרבה הצער, וכפי שיפורט בהמשך, הדבר אינו אפשרי בכל המקרים!

מי באפשרותו להגיש תביעה מול משרד הביטחון

מאמר זה נכתב, איפוא, לטובת אותם אנשי כוחות הביטחון ומשפחותיהם המבקשים להבין את ההליכים השונים המתנהלים מול קצין התגמולים ומשרד הביטחון בקשר עם תביעתם להכרה בזכותם להיות מוכרים כנכים וברצונם להיות בטוחים כי הינם פועלים בדרך הנכונה והאחראית אשר תביא אותם בסופו של יום למיצוי מלוא זכויותיהם בגין פציעתם ו/או מחלתם.
כולי תקווה שתמצאו את המאמר מועיל ומשכיל כאחד. עו"ד שחר המאירי.


ככלל, אנשי כוחות הביטחון אשר חלו ו/או נפצעו במהלך שירותם זכאים לפנות לקצין התגמולים – אגף השיקום בתביעה להכרה בזכותם כנכים לפי חוק הנכים תגמולים ושיקום ותקנותיו.
את התביעה להכרת זכות נכה יש להגיש לקצין התגמולים על גבי טופס תביעה להכרה בנכות אותו ניתןתביעה למשרד הביטחון למצוא באתר האינטרנט של אגף השיקום וזאת תוך 3 שנים מיום שחרורו של הנכה מהשירות שבזמנו אירע המקרה שגרם לנכותו. יחד עם זאת קצין התגמולים רשאי להאריך את המועד להגשת התביעה כאשר מדובר ב"חבלה רשומה". המונח "חבלה רשומה" מתייחס למעשה לראיות, עדויות ו/או למסמכים רפואיים מתקופת הופעת המחלה ו/או קרות הפציעה אשר יש בהם בכדי לשפוך אור על מועד התפרצות המחלה ו/או החמרתה, או במקרים שמדובר בפציעה על מועד ונסיבות האירוע שגרם לפציעה.
חשוב להבין שהמטרה העומדת מאחורי הגשת התביעה לקצין התגמולים הינה בראש ובראשונה קבלת טיפול רפואי ראשוני למחלה. למעשה במרבית המקרים חייל בשרות חובה אשר חלה ו/או נפצע במהלך שירותו לא יהיה זכאי להמשך טיפול רפואי ממשרד הביטחון לאחר סיום השירות אלא במידה ויגיש את התביעה לקצין התגמולים שאם לא כן יהיה עליו לפנות לקבלת טיפול רפואי במסגרת קופ"ח על פי חוק בריאות ממלכתי.

קבלת פיצויים ממשרד הביטחון

מטרה נוספת ולא פחות חשובה לשמה מוגשת תביעה למשרד הביטחון הינה קבלת פיצויי כספי ו/או גמלה חודשית וזכויות נוספות אשר יקבעו בהתאם לשיעור נכותו של התובע ובהתאם להחלטת קצין התגמולים לגבי מידת תרומת השירות לפרוץ המחלה ו/או להחמרתה ו/או לקרות הפציעה.
בד בבד עם הגשת התביעה על התובע לצרף מסמכים רפואיים רלוונטיים המעידים על מועד הופעת המחלה ו/או קרות הפציעה והטיפולים הרפואיים שניתנו לו בגינן. למשל: דו"ח פציעה, סיכומי אשפוז בבתי חולים, דו"חות ניתוח וכיוצב'. כמו כן על התובע לתמוך את טענותיו בתצהיר בשבועה חתום על ידי עו"ד.

הפרוט שצריכה להיות בתביעה נגד משרד הביטחון

שימו לב שבמסגרת התצהיר בשבועה על התובע לפרט את תנאי שירותו תוך הוכחת קשר סיבתי מסוג "גרימה" או "החמרה" בין הופעת המחלה או החמרתה לבין תנאי השירות. במקרה שמדובר בחבלה שלא נגרמה עקב אירוע מסוים וברור (למשל חבלה שנגרמה עקב מאמצים פיזיים ממושכים במהלך השירות) נדרש התובע להוכיח קשר סיבתי בין קרות החבלה והפציעה ממנה סובל התובע לבין תנאי שירותו. אין די בטענה כי המחלה או החבלה הופיעו במהלך השירות!!! לאמור – תובע אשר לא יצליח להוכיח כי תנאי השירות גרמו לפציעה ו/או גרמו להופעת המחלה או להחמרתה או לחילופין ינסח את תצהירו באופן רשלני או לוקה בחסר צפוי במקרים רבים לדחיית תביעתו ולהפסקת הטיפול הרפואי שניתן לו על ידי משרד הביטחון במהלך בירור טענותיו.


תנאי השירות של אנשי כוחות הביטחון 

לא פעם, בתנאים קיצוניים כגון שעות עבודה ממושכות, מחסור בשעות שינה, חשיפה למראות קשים, ביצוע משימות מסכנות חיים, חשיפה לחומרים מסוכנים שמנים ודלקים, עומסים פיזיים חריגים וכיוצב'.
חלק מאנשי כוחות הביטחון המשרתים בתנאים הנ"ל עשויים לסבול מפציעות שונות על רקע תאונות, פגיעות בקרב, עומסים פיזיים, חבלות שונות וכיוצב'. אחרים עלולים לחלות במחלות שונות כגון פסוריאזיס, סוכרת, אפילפסיה, זאבת (לופוס). ויש שילקו במחלות נפש כדוגמת סכיזופרניה, הלם קרב (פוסט – טראומה) חרדה, דיכאון ועוד.
משרד הביטחון, מצידו, מכיר בכך שקיים קשר בין תנאים סביבתיים מסוימים לבין התפרצות מחלות כדוגמת המחלות שפורטו לעיל ואולם אין הוא מזדרז לקבל תביעה כל אימת שנטען כי תנאי שירות מסוימים אופיינו בלחץ נפשי או בטראומה או שהיה בגורם סביבתי מסוים בכדי לגרום למחלה. למשל, תובע אשר חלה במחלת הסוכרת במהלך שירותו וטוען כי מחלתו התפרצה עקב תנאי לחץ בשירות נדרש להוכיח, בין היתר, שקיים קשר סיבתי בין מחלתו ו/או נכותו לבין אירועים קונקרטיים שאירעו במהלך שירותו. נכונים הדברים גם לגבי תובע הטוען כי תנאי שירותו גרמו לו לפגיעה נפשית. כלומר על התובע להוכיח כי במהלך שירותו היו "גורם הדק" או "גורמי הדק" שגרמו לפרוץ מחלתו, או במקרים אחרים – גרמו לנטייתו המולדת לפתח מחלה מסוימת להתפרץ לכדי מחלה.

הגשת תביעה אחרי דחייה

לא פעם נדרשתי לסייע ללקוחותיי לאחר שמשרד הביטחון דחה בעבר את תביעתם שהוגשה על ידם באופן עצמאי וזאת כיוון שטענו בכלליות כי היו חשופים ללחץ נפשי וזאת, כאמור, במקום להפנות את משרד הביטחון לאירועים ספציפיים ולאסמכתאות המתאימות.
לאחרונה למשל פנה למשרדי חייל משוחרר לאחר שתביעתו להכרה בקשר שבין מחלת הפסוריאזיס לשירותו בחיל האוויר ביחידת נ"מ נדחתה. במסגרת תביעתו לקצין תגמולים טען הנ"ל כי במהלך שירותו עבד עם גריז ושמנים וכמו כן היה נתון בלחץ נפשי על רקע פעילות מבצעית שביצעה יחידתו ומיעוט שעות שינה. החייל המשוחרר, אשר פנה, כאמור, באופן עצמאי לקצין התגמולים, לא הפנה את קצין התגמולים לאירועים ספציפיים אלא פרט את תנאי שירותו באופן כללי.
מס' חודשים מיום שהגיש את תביעתו לקצין התגמולים ולצורך בדיקת טענותיו נבדק החייל המשוחרר על ידי רופאה מומחית לעור ומין מטעם משרד הביטחון אשר קבעה כי אין קשר בין תנאי השירות לבין הופעת הפסוריאזיס ובכך, למעשה, הביאה לדחיית תביעתו.
נימוקיה של הרופאה המומחית היו כדלהלן:
הפסוריאזיס הינה מחלה כרונית על רקע תורשתי. הופעתה לראשונה יכולה להיות בכל גיל אך שיא ההופעה לפי ניסיוננו ומן המדווח בעולם, הוא בגיל ה-20, כפי שזה גם במקרה הנידון. לא ניתן להצביע על אירוע חריג לפני שהפסוריאזיס אצלו הופיע לראשונה שניתן לייחס לו גורם מסייע.
מקרה נוסף בו נדרשתי לסייע היה בעניינו של חייל אשר חלה במחלת הסוכרת במהלך שירותו כפר"ח טיס בחיל האוויר. לאחר שחרורו מצה"ל פנה החייל למשרד הביטחון, באופן עצמאי, וטען כי מחלתו פרצה עקב תנאי השירות הקשים בקורס טיס. למרבה הצער זמן לא רב לאחר שהגיש תביעתו הודיע משרד הביטחון לתובע כי אין קשר בין תנאי שירותו לפרוץ מחלת הסוכרת ובכך דחה את תביעתו. גם במקרה זה נתבקשתי לפעול לביטול החלטת קצין התגמולים.
מקרה אחר בו נדרשתי לטפל היה בעניינו של חייל אשר חלה במחלת הסכיזופרניה במהלך השירות ותביעתו להכרה בנכות נדחתה על ידי משרד הביטחון. גם במקרה זה הגורם העיקרי לדחיית התביעה היה ניהול לא נכון של תביעה למשרד הביטחון.

כיצד להציג את הטעונים למשרד הביטחון

הדוגמאות שהבאתי לעיל הינן רק מקרים בודדים מתוך מיני רבים בהם קצין התגמולים דוחה תביעות רק משום שהתובעים לא ידעו כיצד להציג את טענותיהם, וזאת כאמור על אף שתנאיי שרותם אופיינו בסוג התנאים אשר עלולים לגרום להופעת מחלתם.

תביעה למשרד הביטחון


במקרים בהם משרד הביטחון משתכנע כי תנאי השרות גרמו להופעת המחלה או להתפרצותה התובע יופנה לוועדות רפואיות לבחינת שיעור נכותו. בשלב ראשון התובע יופנה לוועדה רפואית מחוזית במסגרתה ייבדק התובע וישאל לגבי מצבו הרפואי והתפקודי. הוועדה מורכבת לרוב מרופא יחיד וממזכירה. על החלטת הוועדה המחוזית ניתן לערער לוועדה רפואית עליונה תוך 45 ימים אשר בסמכותה לשנות את החלטת הוועדה המחוזית. בוועדה המחוזית יושבים לרוב שנים עד שלושה רופאים.

וועדה רפואית של משרד הביטחון

לאחר בדיקת התובע מסכמים הרופאים היושבים כחברי הוועדה את ממצאיהם וקובעים את שיעור נכותו של התובע לפי המבחנים לקביעת דרגת נכות המופיעים בתקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגות נכות). לרוב, החלטת הוועדה תגיע למענו של התובע תוך 30 ימים.
בהתאם לשיעור אחוזי הנכות שיקבעו לתובע על ידי הוועדה הרפואית תקבע זכאותו של התובע למענק חד פעמי או לגמלה חודשית כהתאם ללוח תשלום תגמולים באגף השיקום.
לדוגמה – תובע שנכותו הינה בשיעור 10% נכות זכאי למענק בשיעור של כ-36,000 ₪.

סכום הפיצויים לפי אחוזי נכות 

תובע שנכותו הינה בשיעור 15% נכות זכאי למענק בשיעור של כ-87,000 ₪. תובע שנכותו הינה בשיעור 19% נכות זכאי למענק בשיעור של כ-135,000 ₪.
תובע אשר שיעור נכותו גבוה מ-20% יוכר כנכה צה"ל ויהיה זכאי לגמלה חודשית ולא למענק חד פעמי וכן יהיה זכאי להטבות רבות כגון מימון טיפולים רפואיים הנחות במיסים, ארנונה, אגרת טלוויזיה, השתתפות בלימודי הילדים ובחתונתם ועוד.
נכה אשר נקבע לגביו כי שיעור נכותו נמוך מ-20% או לחילופין נכה שתביעתו נדחתה תופסק זכאותו לקבלת טיפולים רפואיים ממשרד הביטחון. ואולם, נכה אשר תביעתו נדחתה והגיש ערעור על ההחלטה לוועדת ערעורים שליד בית משפט השלום תוך 30 ימים מיום שקיבל את ההודעה בדבר הדחייה רשאי לבקש המשך טיפול רפואי עד למיצוי ההליכים המשפטיים בעניינו.


בשונה מניהול ההליכים מול קצין התגמולים, הרי שההליכים המתנהלים בפני וועדת הערעורים בבית משפט השלום הינם בעלי אופי ליברלי ולטובת הנכה. לא פעם הביע בית המשפט את דעתו בעניין זה לפיה יש לפרש את חוקי הנכים פרשנות ליברלית בהיותם חוקים סוציאליים, אשר מטרתם לסייע לנכים, אשר נפגעו במסגרת שירותם הצבאי.
ברוח זו קבעו בתי המשפט כי מחלה קונסטיטוציונאלית, שהתפרצה תוך כדי השירות, ונמצא כי יש קשר סיבתי-עובדתי בין השירות לבין התפרצות המחלה, מייחסים את המחלה במלואה לשירות, הגם שהחייל בא אל השירות כשהוא נושא את המחלה בגופו, באורח רדום.
במסגרת ההליך המתנהל בבית המשפט ישמע בית המשפט את טענות המערער, את טענות משרד הביטחון, יעיין בחוות דעת הרפואיות ובראיות שיוצגו על ידי הצדדים וייתן לרוב אחת משלוש החלטות.

  1. קבלת טענות המערער במלואן והחזרת התיק לקצין התגמולים.
  2. קבלת הערעור באופן חלקי – למשל באפשרות בית המשפט לקבוע כי המחלה החומרה בשירות באופן חלקי ולא נגרמה על ידו.
  3. דחיית הערעור והשארת החלטת קצין התגמולים על כנה.

יצוין כי על החלטת בית משפט השלום ניתן לערער בנקודה משפטית בלבד לבית משפט מחוזי ועל החלטת בית המשפט המחוזי ניתן לערער לבית המשפט העליון ברשות בלבד.


בקשה לעיון נוסף בתביעה למשרד הביטחון

תובע אשר תביעתו למשרד הביטחון נדחתה בין על יד החלטת קצין התגמולים ובין במסגרת החלטת בית המשפט יכול לבחור בין שתי חלופות. האחת – הגשת בקשה לעיון נוסף ולראייה חדשה. השנייה – פנייה למוסד לביטוח לאומי.
לגבי הבקשה לעיון נוסף – חוק הנכים קובע שקצין תגמולים רשאי לתת החלטה חדשה בכל בקשה, ולשנות את החלטתו הקודמת אף אם ניתנה בה כבר החלטה סופית, אם נתגלה על סמך ראיות חדשות שלא היו בפני נותן ההחלטה הקודמת, כי אותה החלטה בטעות יסודה.
משמעות הדבר שגם לאחר שמשרד הביטחון דחה את התביעה והמועדים להגשת ערעור חלפו יכול התובע לשוב ולפתוח את תביעתו לדיון חדש ככל שיש בידו מסמכים שלא עמדו בפני קצין התגמולים בזמן שהחליט בעניינו של התובע. לדוגמא – חוות דעת רפואית.
תובע אשר בחר לפנות לביטוח הלאומי ולקבל תגמולים לפי חוק הביטוח בלאומי רשאי לעשות כן בכל עת אך בשים לב לכך שבתום שלוש שנים מיום שהתובע הגיש את תביעתו לביטוח הלאומי הוא לא יהיה זכאי יותר לפנות למשרד הביטחון.
ראו לעניין זה מאמר בנושא תיקון 24 לחוק הנכים.


הנה כי כן, עינכם רואות כי הדרך להכרה המיוחלת כנכה צה"ל רוויה מכשולים ותלאות אשר צליחתן הכרחית למען השגת המטרה. לפיכך, אל נא תקלו ראש בהליכי תביעתכם ככל שהנכם חפצים למצות את זכויותיכם במלואן שכן הנכם עלולים לגלות שחסכון בתחילת הדרך עלול לעלות ביוקר בסופה.

חשוב להדגיש כי המידע במאמר זה מובא באופן כללי לידיעה בלבד ואינו מהווה יעוץ משפטי, לעולם יש לבחון כל מקרה לגופו בכדי למצות את כלל הזכויות, ולפעול בדרך הנכונה ביותר עבורכם. 

לקבלת ייעוץ ראשוני ובחינה פרטנית של סיכויי תביעה למשרד הביטחון, אתם מוזמנים להשאיר פרטים וניצור קשר בהקדם.

לקביעת שיחת ייעוץ מלאו פרטיכם מטה

    אולי יעניין אותך גם...

    המאירי לוגו

    פריצת דיסק בצבא | בלט דיסק | כאב גב תחתון

    https://www.youtube.com/watch?v=bnO4SPsDcxE לוחמים ולוחמות בצבא עלולים לסבול מפריצת דיסק וכאב גב תחתון במהלך השירות בצבא חיילים וחיילות, בעיקר ביחידות הלוחמות, עלולים…

    פיצויים על תביעה בצבא

    האם ידעתם שבמקרה של פציעה בצבא ניתן לקבל פיצוי כספי משמעותי?   במאמר הבא נסביר לכם איזה פיצוי אתם יכולים…

    ועדות רפואיות משרד הביטחון

    קביעת אחוזי נכות על ידי ועדות רפואיות

    ועדה רפואית משרד הביטחון – מתי מגיעים לועדה? בועדה רפואית של משרד הביטחון נקבעים אחוזי נכות לנכים מוכרים, כלומר נכים…

    פגיעה נפשית בצבא

    חיילים הנפגעים נפשית בצבא חיילים שמשרתים בצה"ל נחשפים לא פעם למצבי לחץ סיכון ודחק נפשי וכתוצאה מכך עשויה להופיע אצל…

    עזרת מלווה לנכי צהל

    מאמר מאת עורך דין נכי צה"ל שחר המאירי מתי ניתן לנכה צהל סיוע מלווה עזרת מלווה לנכי צהל ניתנת לנכי…

    תביעה על ירידה בשמיעה טנטון

    סובלים מירידה בשמיעה וטנטון? המאמר הבא יסייע לכם להבין טוב יותר מה האפשרויות העומדות בפניכם לקבלת הכרה ופיצוי עבור ירידה…

    סוכרת בצבא

    סוכרת בצבא, לחץ נפשי, תביעה נגד משרד הביטחון

    התפרצות סוכרת בצבא סוכרת בצבא יכולה להתפרץ בעקבות לחץ נפשי חריג וגם מטראומה גופנית. במקרה של התפרצות סוכרת בצבא על…

    אחוזי נכות פיברומיאלגיה

    מספר מילים על פיברומיאלגיה פיברומיאלגיה היא מחלה שגורמת לכאב כרוני מפושט ברקמת החיבור והשרירים שאליה מתווספת לרוב עייפות כרונית. מה…

    דילוג לתוכן