פגיעה בשמיעה במילואים יכולה להתפתח לאחר ירי, פיצוצים או חשיפה חוזרת לרעש במהלך השירות ולהתבטא בירידה בשמיעה, טינטון או קושי בתפקוד שמיעתי. משרד המאירי ושות' מסייע למשרתי מילואים לבחון את הקשר בין הפגיעה לשירות, לאסוף את התיעוד הרלוונטי ולהתנהל בהליך ההכרה מול משרד הביטחון.
מה חשוב לדעת על פגיעה בשמיעה במילואים?
- גם משרתי מילואים שנפגעו עקב השירות יכולים לפנות למסלול ההכרה של אגף השיקום במשרד הביטחון.
- פגיעה בשמיעה יכולה להיות קשורה לאירוע חד כמו ירי או פיצוץ, אבל גם לחשיפה חוזרת לרעש במהלך תקופת מילואים ממושכת.
- כדאי לתעד מוקדם ככל האפשר מתי התחילו הצפצופים, הירידה בשמיעה או תחושת האטימות ומה היו נסיבות החשיפה.
- אודיוגרמה ומסמכים רפואיים חשובים, אבל בתביעה נדרש גם לבסס את הקשר בין הממצאים לבין השירות הצבאי.
- אם השינוי בשמיעה מורגש רק לאחר השחרור מהמילואים, אין פירוש הדבר בהכרח שאין מה לבדוק. חשוב לבחון את רצף התסמינים, התיעוד ונסיבות השירות.
איך פגיעה בשמיעה יכולה להיגרם במהלך שירות מילואים?
שירות מילואים יכול להחזיר אדם בתוך זמן קצר משגרת עבודה אזרחית לסביבה שבה החשיפה לרעש שונה לחלוטין. ירי מנשק, פיצוצים, פעילות לצד כלי רכב משוריינים, מנועים, מערכות מכניות ומטווחים יכולים ליצור חשיפה משמעותית לרעש.
לפעמים ניתן להצביע על אירוע ברור. לדוגמה, פיצוץ קרוב או ירי שבעקבותיו הופיע מיד צפצוף באוזן. במקרים אחרים אין רגע אחד שקל לזהות, אלא תקופה של ימים או שבועות שבהם הייתה חשיפה חוזרת לרעש במהלך פעילות מבצעית או אימונים.
הקשר בין תביעות שמיעה וטינטון כתוצאה מפעילות צבאית יכול להתבסס הן על חשיפה מתמשכת לרעש והן על אירוע אקוסטי משמעותי, כאשר בכל מקרה חשוב להתאים את התיעוד לנסיבות הפגיעה.
חזרתם מהמילואים ומרגישים שהשמיעה השתנתה?
לא תמיד שמים לב לפגיעה בשמיעה בזמן הפעילות עצמה. במהלך שירות אינטנסיבי יש רעש סביבתי רב, עייפות ושגרה שונה, ולכן לעיתים רק לאחר החזרה הביתה מתחילים לזהות את השינוי.
יכול להיות שאתם שומעים צפצוף כשנהיה שקט בלילה, מבקשים מאנשים לחזור על משפטים, מגבירים את הטלוויזיה יותר מהרגיל או מתקשים להבין שיחה במקום שבו יש כמה אנשים שמדברים במקביל. אצל אחרים קיימת תחושת אטימות או הבדל בין שתי האוזניים.
אם התופעות התחילו במהלך המילואים או בסמוך לאחריהם, כדאי לפנות לבירור רפואי ולציין בצורה ברורה בפני הגורם המטפל את החשיפה לרעש במהלך השירות. ככל שנוצר תיעוד שמחבר בין התלונה לבין התקופה שבה התרחשה החשיפה, קל יותר בהמשך להבין את רצף האירועים.
סובלים מליקוי שמיעה חד-צדדי באוזן אחת? קראו בהרחבה על אובדן שמיעה באוזן אחת בצבא.
האם אפשר להגיש תביעה על פגיעה בשמיעה במילואים?
משרתי מילואים שנפגעו עקב שירותם יכולים להגיש בקשה להכרה בנכות לאגף השיקום במשרד הביטחון. ברשימת תנאי הזכאות של אגף השיקום מופיע במפורש שירות מילואים בצה"ל כאחד מסוגי השירות שבמסגרתם ניתן להגיש בקשה להכרה.
במקרה של פגיעה בשמיעה, עצם העובדה שבדיקת שמיעה מצביעה על ירידה אינה מספיקה בפני עצמה. נדרש לבחון האם ניתן לקשור את הממצאים לחשיפה במהלך המילואים.
כפי שמוסבר במדריך לתביעות מול משרד הביטחון, הוכחת הקשר הסיבתי בין השירות הצבאי לפגיעה היא לב התהליך.
איך מוכיחים שהפגיעה בשמיעה קשורה לשירות המילואים?
בתביעת שמיעה צריך בדרך כלל לחבר בין שני חלקים. הראשון הוא המצב הרפואי, והשני הוא מה שהתרחש בשירות.
בצד הרפואי כדאי לרכז בדיקות שמיעה, אודיוגרמות, סיכומי אף אוזן גרון, הפניות ותיעוד של טינטון או תלונות אחרות. רצף של בדיקות לאורך זמן יכול לסייע להבין האם חל שינוי בשמיעה ומתי הוא הופיע. בעמוד המרכזי בנושא תביעות שמיעה באתר מוסבר כי אודיוגרמה היא בסיס רפואי חשוב בתביעות מסוג זה וכי גם רצף בדיקות עשוי להיות משמעותי.
בצד השירותי כדאי לבחון איפה שירתתם במילואים, מה היה התפקיד, לאילו מקורות רעש נחשפתם ובאיזו תדירות. כאשר קיים אירוע מסוים, למשל פיצוץ או ירי חריג, כדאי לאסוף כל תיעוד שיכול לחזק את נסיבות האירוע. כאשר מדובר בחשיפה מצטברת, חשוב לתאר את שגרת השירות ולא להסתפק במשפט כללי כמו "היה הרבה רעש".
אגף השיקום מבקש במסגרת בקשה להכרה לצרף, ככל שישנם, מסמכים רשמיים המעידים על הפגיעה או האירוע, כגון דוח פציעה ואישורים רלוונטיים.
מה עושים אם לא התלוננתם על השמיעה בזמן המילואים?
מילואימניקים רבים אינם פונים לבדיקה בזמן השירות. לפעמים נדמה שהצפצוף יעבור, לפעמים אין זמן להגיע לבדיקה בזמן פעילות אינטנסיבית, ובמקרים אחרים רק לאחר החזרה לשגרה מבינים שהשמיעה כבר אינה כפי שהייתה.
היעדר תלונה רפואית מתקופת המילואים עלול להקשות על הוכחת הרצף, אך הוא אינו הנתון היחיד שבוחנים. חשוב לבדוק מה קיים בכל זאת: מתי הייתה הפנייה הראשונה לאחר השחרור, מה נרשם בה, האם סיפרתם לרופא על החשיפה במילואים, האם קיימות בדיקות שמיעה קודמות להשוואה והאם ניתן לתעד את תנאי השירות או אירוע הרעש בדרך אחרת.
ככל שעובר יותר זמן, עלול להיות קשה יותר לשחזר פרטים ולהראות מתי התחילה הפגיעה. לכן אם אתם כבר מרגישים שינוי בשמיעה לאחר שירות המילואים, כדאי לבצע את הבירור הרפואי ולא לדחות אותו רק משום שלא פניתם בזמן השירות.
אילו בדיקות ומסמכים כדאי לאסוף אחרי המילואים?
הצעד הראשון הוא ליצור תמונה רפואית מסודרת. בדיקת שמיעה יכולה להראות את ספי השמיעה בכל אחת מהאוזניים, ובדיקה של רופא אף אוזן גרון יכולה לסייע בבירור הממצאים והתלונות. אם קיימות בדיקות שמיעה מלפני תקופת המילואים, כדאי לשמור גם אותן משום שהן עשויות לאפשר השוואה.
במקביל, כדאי לאסוף מסמכים הקשורים לשירות: אישורי מילואים, תפקיד, יחידה, מסמכים הנוגעים לאירוע חריג וכל חומר שיכול לסייע לתאר את תנאי החשיפה.
אם אתם סובלים מטינטון, חשוב לתעד גם את התלונה עצמה ואת מועד הופעתה. מאחר שטינטון מבוסס במידה רבה על דיווחו של הנפגע, לרצף התלונות עשויה להיות חשיבות מיוחדת.
למידע נוסף בנושא: אחוזי נכות על ירידה בשמיעה במשרד הביטחון.
מה קורה אחרי הגשת תביעה על פגיעה בשמיעה?
לאחר הגשת הבקשה נבחנת תחילה שאלת ההכרה והקשר בין הפגיעה לבין השירות. אם הפגיעה מוכרת, שיעור הנכות נקבע בהתאם לממצאים הרפואיים ולמבחנים הרלוונטיים.
במקרה של פגיעת שמיעה, הוועדה הרפואית ירידה בשמיעה או טינטון בוחנת את הבדיקות ואת חומרת הליקוי. כדאי להגיע לשלב הזה עם מסמכים מסודרים ולהבין מראש מה חשוב להציג.
חשוב גם לדעת שאגף השיקום מציין כי בזמן שירות מילואים הטיפול הרפואי ניתן על ידי צה"ל, ולאחר השחרור קיימים מצבים שבהם ניתן לקבל אישור לטיפול רפואי מאגף השיקום בזמן שבקשת ההכרה נמצאת בטיפול. הזכאות בפועל תלויה בתנאים ובהליך הפרטני.
שאלות נפוצות על פגיעה בשמיעה במילואים
האם מילואימניק שנפגע בשמיעה יכול לתבוע את משרד הביטחון?
משרתי מילואים נכללים בין מי שיכולים להגיש בקשה להכרה בנכות באגף השיקום. כדי לקבל הכרה במקרה של פגיעת שמיעה, יש לבחון גם את הממצאים הרפואיים וגם את הקשר בין הפגיעה לבין שירות המילואים.
מה עושים אם הטינטון התחיל רק אחרי שהשתחררתי מהמילואים?
כדאי לפנות לבדיקה ולציין מתי הייתם במילואים, לאילו מקורות רעש נחשפתם ומתי שמתם לב לראשונה לטינטון. העובדה שהתלונה תועדה לאחר השחרור אינה מחליפה את הצורך להוכיח את הקשר לשירות, ולכן חשוב במיוחד לבנות רצף עובדתי ורפואי ברור.
לא התלוננתי בזמן המילואים. האם עדיין אפשר להגיש תביעה?
היעדר תיעוד בזמן אמת עשוי להקשות על הוכחת הקשר, אך יש לבחון את מכלול הראיות ולא רק מסמך אחד. בדיקות לאחר השירות, תיעוד תנאי השירות, מסמכים מהיחידה ועדויות עשויים להיות רלוונטיים בהתאם לנסיבות.
