מידע מקצועי

הסברים ומושגים

במידה ונפצעתם או חליתם במהלך שירותכם, ובכוונתכם לפנות לקצין התגמולים בתביעה להכרה בזכותכם לפי חוק הנכים, חשוב שתכירו את מגוון המושגים בתחום. מומלץ שתכירו זכויותיכם, תדעו למי צריך לפנות, מתי וכיצד, תכירו מושגים כגון קצין תגמולים, ועדה רפואית, הכרה, תקנה 9 ועוד. הכרת המושגים הללו תאפשר לכם לנהל את התביעה בצורה מיטבית!

ראיה חדשה ועיון נוסף (סעיף 35)

סעיף 35 לחוק הנכים קובע כי קצין תגמולים רשאי לתת החלטה חדשה בכל בקשה, ולשנות את החלטתו הקודמת אף אם ניתנה בה כבר החלטה סופית, אם הוכח, כי ההחלטה הושגה על ידי מעשה או חדלה המהווים עבירה פלילית, או אם נתגלה על סמך ראיות חדשות שלא היו בפני נותן ההחלטה הקודמת, כי אותה החלטה בטעות יסודה.
סעיף 35 מאפשר לנכים להגיש תביעה נוספת וחדשה למשרד הביטחון, במקרה תביעתם נדחתה בעבר, במידה ויש להם ראיות חדשות כגון חוות דעת רפואית שלא הוצגה בעבר למשרד הביטחון, נתונים חדשים שלא היו ידועים בעבר וכיוצב'. עם הגשת התביעה החדשה למשרד הביטחון יחליט קצין התגמולים האם הוא רואה בתביעה כתביעה לראיה חדש לפי סעיף 35 לחוק או לא. אם יראה בתביעה כראיה חדשה הוא יפנה את התביעה להליך הבדיקה המקובל.

רשלנות רפואית בצבא

רשלנות רפואית או רשלנות בטיפול הרפואי נהוג מתארת מקרים שבהם למטופל ניתן טיפול רפואי שסטה מהטיפול הזהיר ו/או הטיפול המקובל וכתוצאה מכך נגרם לאותו מטופל נזק, או מקרים בהם נמנע ממטופל טיפול שהיה יכול לסייע לו ולמנוע פגיעה נוספת.
כאשר אזרח ניזוק כתוצאה מרשלנות רפואית עומדת לו לרוב הזכות להגיש תביעה נזיקין כנגד הרופא או המוסד הרפואי שגרמו לו לנזק ולדרוש פיצוי כספי הולם.
לגבי המשרתים בצה"ל המצב שונה וזאת כיוון שלגביהם אין חשיבות אם היתה רשלנות רפואית בצבא או היתה רשלנות בטיפול הרפואי משום שהאחריות על פי חוק הנכים היא אבסולוטית ובתנאי שקיים הקשר הסיבתי בין הטיפול שניתן או העדר הטיפול לבין הנזק שנגרם לחייל.
בפסק דין מנחה שניתן בעניין רשלנות רפואית בצבא נקבע כי מקום שהטיפול הרפואי, שניתן לאדם בתקופת שירותו הצבאי, סטה מכללי האמנות הרפואית, ומקום בו בשל סטייה זו נגרמה או הוחמרה מחלתו של החייל – נקשר הקשר הסיבתי הדרוש.
לכן כאשר חייל נפגע עקב רשלנות רפואית בצבא או שמצבו הרפואי החמיר עקב רשלנות רפואית בצבא לדוגמה במקרים בהם לא ניתן לחייל טיפול רפואי במועד או שהצבא שלח את החייל למוסד רפואי שבו ארעה הרשלנות כלפיו, עליו להפנות את התביעה הביטחון.

הגשת תביעה להכרה בזכות נכה

באפשרות כל אחד מהזכאים להגיש תביעה על פי חוק הנכים אשר נפצע ו/או חלה במהלך ועקב שירותו הצבאי לפנות לקצין התגמולים – אגף השיקום בתביעה להכרה בזכותו כנכה.
עם הגשת התביעה על התובע לצרף מסמכים רפואיים רלוונטיים, סיכום טיפול רפואי, תצהיר בשבועה מפורט מעו"ד, סיכומי מחלה ואישורים בדבר תנאי השירות שמטרתם להוכיח, בין היתר, כי המחלה ו/או הנכות בהם לקה התובע במהלך שרותו ארעו עקב השירות.
חשוב לציין לעניין זה כי עצם העובדה שמחלה או נכות מסוימת הופיעו במהלך תקופת השרות אינה מספיקה לשם הכרה בתובע כנכה אלא נטל ההוכחה מוטל כתפיו של התובע אשר צריך להראות שקיים קשר סיבתי בין מחלתו ו/או נכותו לבין תנאי שירותו.
לאחר הגשת המסמכים הדרושים לבירור התביעה, קצין התגמולים יבחן את טענות התובע ויחליט האם לקבל את התביעה או לדחותה. פעולת קבלת התביעה על ידי קצין התגמולים נקראת "הכרה" והפעולה ההפוכה לה נקראת "דחייה".
שעה שקצין התגמולים הכיר בתובע, התובע ייבדק על ידי ועדה רפואית לצורך בחינת מצבו הרפואי וקביעת שעור נכותו. במידה וקצין התגמולים ידחה את טענות התובע, הנ"ל יהיה זכאי להגיש ערעור לוועדת ערעורים שליד בית משפט השלום תוך 45 ימים מיום שקיבל את ההודעה בדבר הדחייה.

אגף השיקום – קצין התגמולים

חוק הנכים קובע כי נכה המבקש לקבל "הכרה" ממערכת הביטחון, כנכה הזכאי לקבלת תגמולים ו/או זכויות אחרות בשל פציעה ו/או מחלה הקשורים עם תנאי שירותו, זכאי להגיש תביעה לקצין התגמולים וזאת עד לתום 3 שנים מיום שחרורו של הנכה משירותו הצבאי שבמהלכו אירע המקרה שגרם לנכותו.
קצין תגמולים באגף השיקום מתמנה על ידי שר המשפטים על פי הקבוע בחוק הנכים ועיסוקו בתביעות ובקביעת זכאות על פי חוק הנכים וחוק משפחות חיילים שנספו במערכה. במסגרת הסמכויות שנתנו לקצין התגמולים לצורך בירור התביעות וקביעת הזכאות נקבע כי לקצין התגמולים תהינה סמכויות כסמכויותיה של ועדת חקירה לפי פקודת ועדות חקירה וכי לא יהיה הוא כפוף לדקדוקי דיון. כלומר קצין התגמולים רשאי לפעול בדרך הנראית לו כמועילה ביותר לבירור השאלות העומדות מולו לדיון לרבות הסתמכות על חוות דעת של ועדה רפואית או ועדה רפואית עליונה בשאלה רפואית הניתנת לבקשת קצין תגמולים.
נכה שתביעתו הוכרה על ידי קצין התגמולים יתבקש לעמוד בפני ועדה רפואית לצורך קביעת דרגת נכותו בהתאם לסוג הפגיעה, חומרתה, ובהתבסס על תקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגת נכות). בסיום הבדיקה על ידי הועדה יוחזר התיק לקצין תגמולים בכדי שקצין תגמולים יאשר את קביעת הועדה וייתן לתובע החלטה סופית בעניינו. על החלטה של קצין התגמולים הדוחה תביעה של נכה במלואה או בחלקה ניתן לערער בפני ועדת הערעורים לפי חוק הנכים. כך גם נכה הרואה עצמו נפגע מהחלטה כלשהי של קצין התגמולים רשאי להגיש ערעור לוועדת הערעורים. על החלטות קצין תגמולים הנוגעות לשיעור הנכות שנקבעה בוועדות רפואית יחולו ניתן לערער בהתאם לכללים הקבועים בחוק ובפסיקה ובמועדים המתאימים.­

תקנה 9 (נכות מוסבת) והגשת ראיות חדשות

נכות מוסבת הינה פגימה הנובעת באופן בלתי-אמצעי מהפגימה המוכרת של הנכה במשרד הביטחון, אף אם איננה נובעת באופן בלתי-אמצעי מחבלה, מחלה או החמרת מחלה שאירעו בזמן השירות עקב השירות". מדובר במקרים בהם נגרמה לנכה מסוים נכות נוספת בעקבות נכות המוכרת למשל חייל נכה המוכר עבור צפצופים חזקים באוזניו אשר כתוצאה מהם לקה בנפשו.

זכויות נכי צה"ל

נכי צה"ל שמוכרים לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום) זכאים לקבל זכויות נכי צה"ל רבות ומגוונות מתוקף הכרתם כנכים.
ישנן זכויות נכי צה"ל שניתנות מכוח הוראות חוק הנכים ותקנות חוק הנכים וישנן זכויות נכי צה"ל שניתנות מכוח הוראות אגף שיקום נכים.
זכויות נכי צה"ל מכוח חוק הנכים ותקנותיו נוגעות לזכויות בסיס המוענקות לנכי צה"ל כגון הזכות לקבלת תגמול חודשי לנכים שדרגת נכותם מעל 20%, הזכות לקבלת תגמול טיפול רפואי או תגמול חפ"ר לנכי צה"ל שנפגעה יכולתם לעבוד עקב נכותם, תעודת נכה מ-10% נכות, הנחה בארנונה.
מנגד, זכויות נכי צה"ל מכוח הוראות אגף השיקום השונות מתייחסות למגוון רחב יותר של זכויות החל ממתן טיפול רפואי לנכה, מתן ציוד רפואי לנכה, סיוע בשיקום הנכה, סיוע בדיור, מתן רכב רפואי, תגמולים מיוחדים ועוד.
כאשר פונים למשרד הביטחון בבקשה לקבל זכויות נכי צה"ל כדאי מאוד "להכין שיעורי בית" ולדעת האם אתם מבקשים זכויות נכי צה"ל מכוח חוק הנכים ותקנותיו או זכויות נכי צה"ל מכוח הוראות אגף השיקום השונות.
יש לדעת ולהבין שמקור הזכות לתשלום זכויות נכי צה"ל משמעותי ביותר כיוון שהוא משפיע במידה רבה על שיקול הדעת שעומד לפקידי משרד הביטחון בעת שהם נדרשים להחליט האם תינתן זכות מסוימת לנכה, משפיע על המועד לתשלום כספים לנכה, ומשפיע על הדרכים לערער על החלטה הנוגעת לזכות כגון החלטה שלא להעניק זכות מסוימת לנכה.

תביעות נגד הצבא

חיילים בשירות חובה שנפצעו או חלו במהלך שירותם זכאים, עם שחרורם מהצבא, להגיש תביעה או תביעות נגד הצבא בקשר עם הפציעה ו/או המחלה שאירעו להם במהלך השירות. תביעות נגד הצבא ניתן להגיש בשני מועדים בלבד – האחד, בסיום שירות חובה או בסמוך לו. האחר, במהלך התקופה בה החייל משוחרר זמנית מהצבא בפרופיל 24. אנשי קבע, מנגד, רשאים להגיש תביעות נגד הצבא בכל עת במהלך שירותם.
תביעות נגד הצבא מוגשות לקצין תגמולים במשרד הביטחון אשר תפקידו לבחון את טענות החיילים ולקבוע האם קיים קשר סיבתי בין הפגיעות מהן סובלים החיילים לבין תנאי שירותם. שימו לב כי הטענה לפיה: "התגייסתי בריא לצבא ויצאתי חולה" נעדרת כל חשיבות לגבי הבחינה שנערכת על ידי קצין התגמולים שמתמקדת, כאמור, בבדיקת הקשר בין אירועים מסוימים.
במסגרת התביעות נגד הצבא נדרשים החיילים להציג לקצין תגמולים מסמכים רפואיים, דוחות פציעה, סיכומי טיפול מבתי חולים וכיוצב' המעידים על מהות וסוג הטיפולים הרפואיים שניתנו להם במהלך שירותו הצבאי וכן על האבחנות הרפואיות השונות שניתנו לגביהם. למסמכים הנ"ל חשיבות רבה גם לגבי הטיפול הרפואי הזמני שיינתן לחיילים על ידי קצין התגמולים עד לבירור והחלטה סופית בתביעות נגד הצבא.
לפיכך ככל שנשקלת אפשרות להגשת תביעות נגד הצבא מומלץ עד מאוד להיות מסודרים להקפיד ולשמור את כל המסמכים הרפואיים הצבאיים שמקבלים במהלך השירות כבר מיום קרות הפציעה ו/או התפרצות המחלה ולא להמתין עד לאחר השחרור מהצבא שאז קיים סיכוי שיאבד זמן יקר בניסיון לאתר את מלוא החומר הרפואי החשוב לתביעה.­

ערעור לבית משפט

כל תובע אשר סבור כי החלטה כלשהי של משרד הביטחון בעניין תביעתו להכרת זכות נכה פגעה בו ו/או לא היתה מוצדקת, למשל החלטה לדחות את התביעה, רשאי לפנות לוועדת ערעורים שליד בית משפט השלום ולהגיש ערעור על ההחלטה.
את הערעור יש להגיש תוך שלושים יום מהיום שבו הגיעה אל התובע ההודעה על החלטת קצין התגמולים אולם ועדת הערעורים רשאית להאריך את המועד להגשת הערעור בשלושים ימים נוספים. לאחר הגשת הערעור הועדה תדון בערעור, תבחן את הטענות הרפואיות והמשפטיות שהועלו במסגרתו ובסמכותה לדחות את הערעור ולהשאיר את החלטת משרד הביטחון על כנה או לקבל את הערעור, במלואו או במקצתו ולשנות את החלטת משרד הביטחון.
על החלטת וועדת הערעורים ניתן לערער בנקודה משפטית בלבד לבית המשפט המחוזי. על החלטת בית המשפט המחוזי, ניתן לערער לבית המשפט העליון בכפוף לקבלת רשות מבית המשפט.

החמרה במצב הרפואי

נכה ה"מוכר" במשרד הביטחון זכאי לבקש ממשרד הביטחון לזמנו לוועדה רפואית אשר תקבע את נכותו מחדש.
את הבקשה לעיל ניתן להגיש בחלוף חצי שנה מבדיקתו האחרונה של הנכה.

ועדות רפואיות

שיעור הנכות נקבע על ידי ועדה רפואית אשר מכונסת על ידי משרד הביטחון ובסמכותה לקבוע את דרגת נכותו של נכה שהוכר לפי חוק הנכים. בוועדה הרפואית יושב רופא אחד לפחות.
לאחר שהועדה הרפואית מסכמת את החלטתה, התיק מועבר ליו"ר הועדות הרפואיות ובסיום ההליך משרד הביטחון מודיע לנכה מהי החלטת הועדה הרפואית.
על החלטת ועדה רפואית ניתן לערער לוועדה רפואית עליונה אשר יכולה לאשר או לשנות את החלטת הועדה הקודמת. על החלטת ועדה רפואית עליונה ניתן לערער לבית המשפט המחוזי בשאלה משפטית בלבד.
מידע נוסף לגבי הוועדות הרפואיות השונות ניתן למצוא בתקנות הנכים (ועדות רפואיות), תשכ"ו – 1965 וכן בתקנות הנכים (ועדה רפואית עליונה), תשכ"ד – 1964.

יש לכם שאלות נוספות?

אנו תמיד זמינים כדי לעזור לך. שלחו לנו את הפרטים שלכם וניצור עמכם קשר בהקדם.