הלם קרב – פוסט טראומה

פוסט-טראומה, או בשמה האחר הפרעה בתר-חבלתית הינה מונח מתחום הפסיכיאטריה המתייחס למצב בו מתפתחת הפרעה מתחום הפסיכיאטריה לאחר חווית אירוע טראומתי.

מי שלוקה בהפרעה זו עלול לסבול בין היתר מתופעות כגון מחשבות חודרניות, סיוטים, פחד, חרדה, הסתגרות, עצבנות ועוד.

פוסט טראומה בצבא

חיילים רבים בצה"ל שחוו אירועים טראומתיים בשירותם, כגון המצאות בסכנת מוות או חשיפה למראות קשים של פצועים או הרוגים, פיתחו בעקבות כך תגובה נפשית חריגה, שלוותה בתופעות שהוזכרו לעיל, וגרמה לשינוי חד באופן התנהגותם וביכולתם להמשיך בשירות הצבאי ובהמשך בחייהם באזרחות.

מורכבות של פוסט טראומה

למרבה הצער, ומניסיוני בתחום ייצוג נכי צה"ל, חיילים רבים שלקו במהלך שירותם בפוסט-טראומה לא הבינו את מצבם ולא השלימו עם העובדה שהינם זקוקים לטיפול פסיכיאטרי וניסו להמשיך בחייהם אך ללא הצלחה.
כך למשל, לוחמים רבים שלחמו במלחמת יום הכיפורים ובמלחמת לבנון הראשונה החלו לטפל בעניינם רק בעשור האחרון וזאת לאחר שבמשך שנים ארוכות סבלו מפגיעה נפשית קשה שהגבילה אותם בחייהם ופגעה קשות ביכולתם להשתלב בשוק העבודה וביכולתם לנהל חיי משפחה תקינים.
לשמחתי הרבה, בשנים האחרונות קיימת מודעות רבה יותר לנושא זה הן בקרב המשרתים בכוחות הביטחון והן בקרב צה"ל, אך עדיין קיימים מקרים רבים בהם חיילים פגועים "נופלים בין הכיסאות" ומסיימים את שירותם פגועים נפשית וללא כל טיפול.

הלם קרב תסמינים

אם התחלת לסבול מתופעות נפשיות חריגות לאחר חשיפה לאירוע טראומתי, כגון:

  • מחשבות חוזרות אודות האירוע
  • קשיי הרדמות
  • סיוטים
  • עצבנות
  • הסתגרות

המלצתי היא כי תפנה ללא דיחוי לגורם ברה"ן ביחידה על מנת לקבל טיפול. טיפול מתאים ובזמן עשוי לסייע לך במצבך ואף למנוע התדרדרות נוספת והופעת תופעות אחרות.

שחרור מצה"ל בעקבות הלם קרב

ככל שהוחלט לשחרר אותך משירות, בעקבות מצבך הנפשי או עקב סיום תקופת השירות מומלץ כי תשקול להגיש תביעה כנגד משרד הביטחון על מנת שיכיר בזכותך לפי חוק הנכים ויגיש לך טיפול רפואי.
יצוין כי בתביעה זו תתבקש להמציא עדויות אודות האירוע הטראומתי, לתאר את התופעות מהן הנך סובל בעקבותיו, ולהציג עדויות על פיהן לא סבלת מתופעות אלו ו/או מפגיעה דומה טרם שרותך וטרם האירועים הטראומתי.

זמן התביעה על הלם קרב

חשוב מאוד להגיש את התביעה למשרד הביטחון תוך 3 שנים מיום השחרור משירות שאחרת התביעה עלולה להתיישן וקצין התגמולים לא ידוע בה, או שיהיה קושי לברר את העובדות ולהוכיח את טענותיך, דבר שיפגע בסיכויי הצלחתה.

היחידה לתגובות קרב

היחידה לתגובות קרב הוקמה על ידי משרד הביטחון על מנת לתת מענה רפואי ושיקומי לנפגעי הלם קרב שלקו בתופעה בעקבות שירותם. מידע נוסף על היחידה לתגובות קרב ופרטים ליצירת קשר תמצו בסרטון.

מאמר זה מנוסח בלשון זכר אך הוא מיועד לגברים ולנשים כאחד.

חשוב להדגיש כי המידע במאמר זה מובא באופן כללי לידיעה בלבד ואינו מהווה יעוץ משפטי, לעולם יש לבחון כל מקרה לגופו בכדי למצות את כלל הזכויות, ולפעול בדרך הנכונה ביותר עבורכם.

לקבלת ייעוץ ראשוני ובחינה פרטנית של סיכויי תביעתכם אתם מוזמנים להשאיר פרטים וניצור קשר בהקדם.

הביטוי "תביעה משרד הביטחון" מתייחס להליך הגשת תביעה להכרה בזכות נכה לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום). חייל בשירות חובה או קבע, שוטר או סוהר שנפגעו במהלך ועקב שירותם רשאים לפנות למשרד הביטחון בתביעה. מטרת התביעה היא קבלת סעד של פיצוי ו/או סיוע ו/או שיקום ממשרד הביטחון. יש לשים לב שעל תביעה משרד הביטחון להיות מוגשת תוך 3 שנים ממועד השחרור משירות שבו ארעה הפגיעה. תובע שיתמהמה בהגשת תביעה משרד הביטחון עלול להיות מנוע מלהגיע מחמת התיישנות. לפרטים נוספים אודות "תביעה משרד הביטחון" ניתן לפנות למשרדנו או לעיין במאמרים השונים באתר.

אחוזי נכות נקבעים על ידי ועדה רפואית מחוזית או ועדה רפואית עליונה, בהתאם למבחנים הקבועים בתקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגת נכות).
כאשר מדובר בנכות שנקבעה על ידי ועדה רפואית מחוזית, קיימת לנכה זכות להגיש ערעור לוועדה רפואית עליונה, שבסמכותה לשנות את קביעת הועדה הרפואית המחוזית.
לערעור נהוג לצרף חוות דעת רפואית מטעם מומחה רפואית בתחום הרלוונטי ו/או מסמכים רפואיים ו/או ממצאי הדמיה, על פיהם יש לקבוע נכות בשיעור גבוה יותר.
כמו כן, במקרים בהם חלה טעות משפטית או עובדתית בקביעת הועדה, שהשפיעה על שיעור הנכות, יש לציינה בכתב הערעור.
כאשר מדובר בנכות שנקבעה על ידי ועדה רפואית עליונה, ניתן לערער על החלטה בשאלה משפטית בלבד, לבית משפט מחוזי. בית המשפט המחוזי לא יתערב בעניינים רפואיים ולא יקבע שיעור נכות במקום הועדה העליונה.
בכל מקרה, לפני הגשת ערעור או פנייה לוועדה מומלץ להיוועץ בעורך דין שמתמחה בייצוג נכים בוועדות רפואית משרד הביטחון.

במידה וזומנת לוועדה רפואית חשוב ביותר שתגיע ערוך ומוכן.
חשוב שתארגן את כלל המסמכים הרפואיים בצורה מסודרת לפי תאריכים, ותדאג לכך שתוכל להציג לוועדה את המסמכים העדכניים ביותר.
במידה ומדובר בפציעה, חשוב להביא לוועדה את הדיסקים של בדיקות ההדמיה ואת הפענוח של בדיקות אלו.
חשוב להתמקד בוועדה במגבלותיך התפקודיות ולהסביר ממה הנך סובל, אין צורך להיכנס למונחים רפואיים, בוועדה יושבים רופאים מומחים והם לא צריכים שתסביר להם מאיזו מחלה או פציעה הנך סובל.
במידה ומדובר בוועדה בנושא נפש, חשוב להגיע עם מלווה וחשוב עוד יותר להציג סיכומים טיפול מרופאים מטפלים, מסמכים אלו מלמדים על מצבך האמיתי.

חוק הנכים קובע כי הזכות להגיש תביעה להכרה בזכות נכה מתיישנת כתום שלוש שנים מיום שחרורו של הנכה משירותו הצבאי שבזמנו אירע המקרה שגרם לנכותו, אולם אם הנכות נובעת ממחלה ששר הביטחון קבע לגביה תקופת התיישנות ארוכה יותר, תתיישן הזכות כתום אותה תקופה.
חשוב להדגיש כי על אף תקופת ההתיישנות הקבועה בחוק הנכים, קיימים מקרים בהם משרד הביטחון יאריך את המועד להגשת התביעה על ידי הנכה אם הוא סבור כי מן הצדק לעשות זאת וכי נתמלאו התנאים הבאים:

  1. התביעה מתייחסת לנכות שנגרמה על ידי חבלה רשומה. קרי, חבלה שנרשמה, סמוך ליום האירוע שגרם לה, ברשומות של צבא-הגנה לישראל או ברשומות אחרות המתנהלות על ידי המדינה או על ידי מוסד ציבורי שאושר לעניין זה על ידי שר הביטחון.
  2. ההשהיה בהגשת התביעה אינה עשויה להקשות במידה ניכרת על השגת הראיות הדרושות לבירורה;
  3. ההשהיה לא הביאה, ולא היתה עשויה להביא, במישרין או בעקיפין להחמרת הנכות שלגביה מוגשת התביעה, או להגדלה ניכרת של הנטל שעל אוצר המדינה בתשלום התגמולים או במתן טובת-הנאה אחרת עקב החמרת הנכות;
  4. ההשהיה לא תקשה על המדינה לממש את זכויותיה לגבי כל צד שלישי האחראי או עשוי להיות אחראי, במישרין או בעקיפין, לחבלה נושא הבקשה.

על מנת שנכה יהיה זכאי להגיש תביעה למשרד הביטחון, עליו לעמוד בשלושה תנאים מצטברים:

  1. על הנכה לשרת באחד מהגופים הבאים: צה"ל (שירות חובה, קבע או מילואים) משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר, מוסד, שב"כ, משמר הכנסת וסגל דיפלומטי, כיתת הכוננות ביישובי קו התפר ובשטחי יהודה, שומרון ועזה, צד"ל.
  2. על הנכה להיפגע במהלך ועקב שירותו.
  3. על הנכה להגיש את התביעה בתוך התקופה הקבועה בחוק (תקופת ההתיישנות).
    נכה שלא נפגע במהלך ועקב שירותו, או בבסיס, כגון נכה שנפגע בתאונה ברכב פרטי (לא בדרך לבסיס או ממנו), או נכה שנחבל במהלך חופשה, אינו זכאי לתבוע את משרד הביטחון.
    נכה שיגיש את תביעתו לאחר שתחלוף תקופת ההתיישנות (3 שנים) אינו זכאי להגיש תביעה, למעט אם יתקיימו תנאים מסוימים.
    נכה שהגיש תביעת נכות כללית לביטוח הלאומי, וחלפו 3 שנים ממועד הגשת התביעה, אינו זכאי לתבוע את משרד הביטחון, למעט בהתקיים תנאי מסוימים.
    נכה, איש שירות הביטחון, שנפגע בדרכו לבסיס או ממנו, או חייל בשירות חובה בלבד שנפגע במהלך 14 ימים ראשונים של חופשה מאושרת, זכאי להגיש תביעה למשרד הביטחון, הגם שכאמור לא נפגע בתוך הבסיס.

יש לשים לב כי על הנכה להוכיח כי נפגע במהלך השירות אך גם עקב השירות, לעתים, בשלב הגשת התביעה קשה לדעת האם הפגיעה נגרמה עקב השירות כיוון שדרוש בירור רפואי או עובדתי נוסף, עם זאת הדבר אינו פוגע בזכאות להגיש את התביעה.

צה"ל אחראי על מתן טיפול רפואי לחיילים

במידה ונפגעתם במהלך שירותך הביטחוני, ואתה או את מעוניינים למצות זכויותיכם בצורה הטובה ביותר, כדאי לכם לפנות לעו"ד שעוסק ומתמחה בתחום הרלוונטי לגביכם, פניה לעו"ד שאינו עוסק בתחום באופן שוטף ויום יומי עלולה לגרום לכם לנזקים, שלא תמיד ניתן יהיה לתקנו בעתיד.
תחום תביעות משרד הביטחון דורש התמקצעות מיוחדת וממושכת, מחייב ידע משפטי ורפואי נרחבים, מחייב הכרה של הנפשות הפועלות במשרד הביטחון מאחורי הקלעים, כדוגמת עובדי משרד הביטחון ורופאיו.
עו"ד שעוסק בתחום ישפר את סיכוייכם להשגת פיצוי משמעותי והכרה בצורה משמעותית ביותר.

נכה שתביעתו נדחתה, זכאי לערער על החלטת קצין התגמולים לועדת הערעורים לפי חוק הנכים, תוך 30 ימים ממועד קבלת החלטת קצין התגמולים.
במידה ולא יוגש הערעור במועד ולא תתבקש ארכה מתאימה מבית המשפט, עלולה להיחסם בפניכם הדרך להגיש את הערעור.
במקרים בהם לא הוגש ערעור, ניתן לפנות לקצין התגמולים בבקשה לעיון נוסף לפי סעיף 35 לחוק הנכים, ובלבד שקיימות ראיות חדשות נוספות שלא עמדו בפני קצין התגמולים בעת שנתן החלטתו הקודמת.

חוק הנכים קובע כי גם חבלה שנגרמה לחייל בדרך אל המחנה או ממנו יכול שתוכר כחבלה שאירעה בתקופת שירותו ועקב שירותו ובלבד ששהותו של החייל מחוץ למחנה היתה כדין ולא חלו בדרך הפסקות או סטיות של ממש שאין להן קשר עם השירות או עם הדרך אל המחנה או ממנו. לגבי חייל השוהה בחופשה, נקבע כי חבלה כאמור תוכר רק אם נגרמה בדרכו של החייל מן המחנה אל יעד חופשתו או בדרכו אל המחנה מיעד חופשתו.
עוד קובע החוק כי החל מ-5.2.1988 גם חבלה שארעה לחייל בשירות חובה בזמן היותו בחופשה מאושרת, יכול שתוכר כחבלה שארעה בתקופת השירות ובלבד שהחבלה אירעה לחייל תוך 14 ימי החופשה הראשונים ודרגת הנכות היא 20% לפחות.

חייל בשירות חובה, שנגרע מיחידתו עקב צורך בטיפול רפואי מתמשך, רשאי להתנדב לשירות סדיר לצורך קבלת טיפול רפואי לתקופה שלא תעלה על 180 ימים ושתחילתה ביום האבחון, או עד שהוכר כמי שלקה בנכות לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום) [נוסח משולב], התשי"ט-1959 10, לפי המוקדם.
התקופה של 180 הימים הנ"ל, שבמהלכה רשאי החייל להתנדב לשירות, מחולקת ל-2 תקופות, התקופה הראשונה – 60 ימים שנספרים ממועד הפציעה או אבחון המצב הרפואי, והתקופה השנייה 60 יום מיום האבחון ועד למקסימום של 180 יום.
בתקופת הנידוב הראשונה של 60 הימים ניתן הטיפול בתוך המסגרת הצבאית, לאחר 60 ימים ועד 180 ימים, יהא החייל בשירות ללא תשלום ויחולו עליו הוראות חוק ביטוח בריאות ממלכתי, כלומר עליו לקבל טיפול אזרחי בקופ"ח, כמובן שבמידה ונעשתה פניה למשרד הביטחון, קצין התגמולים, ניתן לקבל טיפול גם במסגרת זו.
על פי לשון החוק, תקופת הנידוב מתחילה מיום שבו נמצא בלתי כשיר לשירות באופן קבוע או זמני, דהיינו נקבע לו פרופיל 24 או 21. כלומר, לאחר קביעת ועדה רפואית צבאית כי החייל אינו כשיר לשירות, יש להתחיל ולמנות את התקופה של 60 הימים שבמהלכם רשאי החייל להתנדב, ולקבל טיפול מהצבא, ולאחר מכן יוכל החייל להיות בשירות ללא תשלום ולקבע טיפול מקופ"ח עד לתקופה מצטברת של 180 ימים (כולל 60 הימים שבמהלכם קיבל טיפול על ידי הצבא).

סיכום הדברים הוא, כי במידה וסופחתם לר"ם 2 אין כל בסיס חוקי לדרוש את שחרורכם משירות, לפני שחלפו 60 ימים מהמועד שבו נמצאתם בלתי כשירים לשירות.

במידה ונפגעתם או חליתם במהלך השירות חשוב לבצע שתי פעולות, האחת לפנות לרופא ולתאר בפניו את השתלשלות העניינים המדויקת שהביאה לפגיעה או למחלה, והשנייה לקבל מהיחידה או מהמפקד אישור לגבי נסיבות הפציעה, או במקרה של מחלה אישור לגבי תנאי השירות.
במקרים של חבלה, חשוב מאוד למלא דו"ח פציעה בזמן אמת ולשמור על רצף טיפולים ממועד החבלה, רצף טיפולים מעיד על אמיתות הפגיעה, ועל קיומו של נזק, להבדיל מפניות בודדות שנעשות זמן רב לאחר החבלה.
חשוב ביותר שהפרטים שאתם ממלאים בדו"ח הפציעה יהיו זהים לפרטים שנמסרים לרופאים המטפלים מטעם הצבא או היחידה ולרופאים המטפלים בבית החולים או בקופ"ח, קיימת חשיבות רבה ביותר לדברים שאתם מוסרים בפעם הראשונה שאתם פוגשים רופא ולכן חשוב לדייק בפרטים, ולוודא, ככל שניתן, שהרופא רושם במדויק את הפרטים שמסרתם לו.
במקרים של מחלות, חשוב לאסוף את המסמכים הרפואיים, ולתעד כל פניה לרופא או למפקד, אם חליתם עקב תנאי השירות חשוב לאסוף עדויות או ראיות שיאפשרו לכם להוכיח בעתיד את טענתכם, לדוגמה אם הייתם חשופים לרעש מזיק חשוב לנסות ולהשיג בדיקות רעש תקופתיות, אם שירתתם תקופה ממושכת ללא שינה, חשוב לתעד זאת.
לאחר שתאספו את המסמכים, ובטרם הגשת תביעה, מומלץ להיוועץ עם עו"ד שבקיא ומתמחה בתחום תביעות נגד משרד הביטחון, בישראל עורכי דין רבים, גם כאלה שעוסקים בנזיקין, אך רק בודדים עוסקים בייצוג תובעים מול משרד הביטחון, ומתמחים בכך.

מעוניינים להגיש תביעה?

מוזמנים להשאיר פרטים וניצור אתכם קשר תוך זמן קצר