מי שנפגע מהחלטה של קצין התגמולים רשאי לערער על ההחלטה

נכה שרואה עצמו נפגע מהחלטה של קצין התגמולים רשאי לערער על ההחלטה.
ערעור על החלטות של קצין התגמולים מוגש לוועדת הערעורים לפי חוק הנכים.
יש להגיש את הערעור תוך 30 ימים ממועד קבלת ההחלטה. ניתן להאריך את המועד להגשת הערעור ב-30 ימים על ידי הגשת בקשה מתאימה.

איך מתנהל הליך הערעור בפני ועדת הערעורים?

על המערער לצרף לערעור תצהיר או תצהירים (במקרה שיש לו עדים) וחוות דעת רפואית.
במקרה שהמסמכים הללו לא צורפו עם הגשת הערעור הראשוני, יש להגיש ערעור מתוקן ולצרף אליו את המסמכים.
לאחר שהמערער סיים להגיש את כלל מסמכיו ולפרט את טענותיו, משרד הביטחון יגיש כתב תשובה.

חקירות וסיכומים

לאחר שהמערער ומשרד הביטחון סיימו להגיש את כתבי הטענות, כולל תצהירים וחוות דעת יעבור ההליך לשלב ניהול המשפט שלרוב כולל חקירות של רופאים ומצהירים.

ישנם מקרים בהם יחקר המערער בלבד, ישנם מקרים שיחקר מערער ומומחים, ישנם מקרים שבית המשפט יורה על מינוי מומחה מטעמו ללא קיום חקירות.

על מנת שוועדת הערעורים תוכל להחליט האם היא מקבלת את הערעור, כל צד יסכם את טענותיו בכתב או בע"פ ולאחר מכן יינתן פסק דין.

דברים חשובים שעליכם לדעת:

1. ועדת הערעורים לא קובעת אחוזי נכות.
2. ועדת הערעורים קובעת האם החלטת קצין התגמולים מוצדקת או לא מוצדקת.
3. במקרה שבו קובעת ועדת הערעורים שהערעור מוצדק המערער יגיע לוועדה רפואית שתקבע את דרגת נכותו.
4. הגשת ערעור לוועדת הערעורים אינה כרוכה בתשלום אגרה.
5. במקרה שוועדת הערעורים ממנה מומחה רפואי מטעמה, לרוב יתחלק שכרו בין הצדדים באופן שווה.
6. על מגיש הערעור הנטל להוכיח את טענותיו ושהוא צדק כשהגיש ערעור.
7. ועדת הערעורים אינה כפופה לדיני הראיות. המשמעות היא שיש לוועדה סמכות לאפשר לצדדים לבצע פעולות שלא היו מותרות בהליך משפטי רגיל.

הגשת ערעור רק על ידי עורך דין משרד הביטחון

הליך ערעור בפני ועדת הערעורים לפי חוק הנכים מתאפיין בפרוצדורות מיוחדות ודורש הבנה מעמיקה של חוק הנכים ותקנותיו.
עורך דין משרד הביטחון מייצג נכים בערעורים אלו כדרך שגרה ולכן יש לו ערך מוסף גבוה שבהכרח יביא להגדלת סיכויי הערעור.
עורך דין משרד הביטחון מקצועי יכול גם לומר מראש האם יש סיכויי הצלחה לערעור.

קצין התגמולים דחה את תביעתכם או שנתן החלטה שגויה?

אם חלילה קצין התגמולים נתן החלטה שגויה שמקפחת אותכם ואינה מוצדקת, יתכן וכדאי לכם להגיש ערעור לוועדת הערעורים לפי חוק הנכים.

מוזמנים לפנות למשרדנו לבירור סיכויי הערעור.

תביעה משרד הביטחון

הביטוי "תביעה משרד הביטחון" מתייחס להליך הגשת תביעה להכרה בזכות נכה לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום). חייל בשירות חובה או קבע, שוטר או סוהר שנפגעו במהלך ועקב שירותם רשאים לפנות למשרד הביטחון בתביעה. מטרת התביעה היא קבלת סעד של פיצוי ו/או סיוע ו/או שיקום ממשרד הביטחון. יש לשים לב שעל תביעה משרד הביטחון להיות מוגשת תוך 3 שנים ממועד השחרור משירות שבו ארעה הפגיעה. תובע שיתמהמה בהגשת תביעה משרד הביטחון עלול להיות מנוע מלהגיע מחמת התיישנות. לפרטים נוספים אודות "תביעה משרד הביטחון" ניתן לפנות למשרדנו או לעיין במאמרים השונים באתר.

ערעור על אחוזי הנכות שהתקבלו

אחוזי נכות נקבעים על ידי ועדה רפואית מחוזית או ועדה רפואית עליונה, בהתאם למבחנים הקבועים בתקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגת נכות).
כאשר מדובר בנכות שנקבעה על ידי ועדה רפואית מחוזית, קיימת לנכה זכות להגיש ערעור לוועדה רפואית עליונה, שבסמכותה לשנות את קביעת הועדה הרפואית המחוזית.
לערעור נהוג לצרף חוות דעת רפואית מטעם מומחה רפואית בתחום הרלוונטי ו/או מסמכים רפואיים ו/או ממצאי הדמיה, על פיהם יש לקבוע נכות בשיעור גבוה יותר.
כמו כן, במקרים בהם חלה טעות משפטית או עובדתית בקביעת הועדה, שהשפיעה על שיעור הנכות, יש לציינה בכתב הערעור.
כאשר מדובר בנכות שנקבעה על ידי ועדה רפואית עליונה, ניתן לערער על החלטה בשאלה משפטית בלבד, לבית משפט מחוזי. בית המשפט המחוזי לא יתערב בעניינים רפואיים ולא יקבע שיעור נכות במקום הועדה העליונה.
בכל מקרה, לפני הגשת ערעור או פנייה לוועדה מומלץ להיוועץ בעורך דין שמתמחה בייצוג נכים בוועדות רפואית משרד הביטחון.

התנהלות בזמן זימון לוועדה רפואית

במידה וזומנת לוועדה רפואית חשוב ביותר שתגיע ערוך ומוכן.
חשוב שתארגן את כלל המסמכים הרפואיים בצורה מסודרת לפי תאריכים, ותדאג לכך שתוכל להציג לוועדה את המסמכים העדכניים ביותר.
במידה ומדובר בפציעה, חשוב להביא לוועדה את הדיסקים של בדיקות ההדמיה ואת הפענוח של בדיקות אלו.
חשוב להתמקד בוועדה במגבלותיך התפקודיות ולהסביר ממה הנך סובל, אין צורך להיכנס למונחים רפואיים, בוועדה יושבים רופאים מומחים והם לא צריכים שתסביר להם מאיזו מחלה או פציעה הנך סובל.
במידה ומדובר בוועדה בנושא נפש, חשוב להגיע עם מלווה וחשוב עוד יותר להציג סיכומים טיפול מרופאים מטפלים, מסמכים אלו מלמדים על מצבך האמיתי.

תביעה זמן רב לאחר השחרור על מחלה במהלך השירות

חוק הנכים קובע כי הזכות להגיש תביעה להכרה בזכות נכה מתיישנת כתום שלוש שנים מיום שחרורו של הנכה משירותו הצבאי שבזמנו אירע המקרה שגרם לנכותו, אולם אם הנכות נובעת ממחלה ששר הביטחון קבע לגביה תקופת התיישנות ארוכה יותר, תתיישן הזכות כתום אותה תקופה.
חשוב להדגיש כי על אף תקופת ההתיישנות הקבועה בחוק הנכים, קיימים מקרים בהם משרד הביטחון יאריך את המועד להגשת התביעה על ידי הנכה אם הוא סבור כי מן הצדק לעשות זאת וכי נתמלאו התנאים הבאים:

1. התביעה מתייחסת לנכות שנגרמה על ידי חבלה רשומה. קרי, חבלה שנרשמה, סמוך ליום האירוע שגרם לה, ברשומות של צבא-הגנה לישראל או ברשומות אחרות המתנהלות על ידי המדינה או על ידי מוסד ציבורי שאושר לעניין זה על ידי שר הביטחון.
2. ההשהיה בהגשת התביעה אינה עשויה להקשות במידה ניכרת על השגת הראיות הדרושות לבירורה;
3. ההשהיה לא הביאה, ולא היתה עשויה להביא, במישרין או בעקיפין להחמרת הנכות שלגביה מוגשת התביעה, או להגדלה ניכרת של הנטל שעל אוצר המדינה בתשלום התגמולים או במתן טובת-הנאה אחרת עקב החמרת הנכות;
4. ההשהיה לא תקשה על המדינה לממש את זכויותיה לגבי כל צד שלישי האחראי או עשוי להיות אחראי, במישרין או בעקיפין, לחבלה נושא הבקשה.

זכאות להגשת תביעה למשרד הביטחון בעקבות פגיעה או מחלה בשירות

על מנת שנכה יהיה זכאי להגיש תביעה למשרד הביטחון, עליו לעמוד בשלושה תנאים מצטברים:

1. על הנכה לשרת באחד מהגופים הבאים: צה"ל (שירות חובה, קבע או מילואים) משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר, מוסד, שב"כ, משמר הכנסת וסגל דיפלומטי, כיתת הכוננות ביישובי קו התפר ובשטחי יהודה, שומרון ועזה, צד"ל.
2. על הנכה להיפגע במהלך ועקב שירותו.
3. על הנכה להגיש את התביעה בתוך התקופה הקבועה בחוק (תקופת ההתיישנות).
   נכה שלא נפגע במהלך ועקב שירותו, או בבסיס, כגון נכה שנפגע בתאונה ברכב פרטי (לא בדרך לבסיס או ממנו), או נכה שנחבל במהלך חופשה, אינו זכאי לתבוע את משרד הביטחון.
   נכה שיגיש את תביעתו לאחר שתחלוף תקופת ההתיישנות (3 שנים) אינו זכאי להגיש תביעה, למעט אם יתקיימו תנאים מסוימים.
   נכה שהגיש תביעת נכות כללית לביטוח הלאומי, וחלפו 3 שנים ממועד הגשת התביעה, אינו זכאי לתבוע את משרד הביטחון, למעט בהתקיים תנאי מסוימים.
   נכה, איש שירות הביטחון, שנפגע בדרכו לבסיס או ממנו, או חייל בשירות חובה בלבד שנפגע במהלך 14 ימים ראשונים של חופשה מאושרת, זכאי להגיש תביעה למשרד הביטחון, הגם שכאמור לא נפגע בתוך הבסיס.

יש לשים לב כי על הנכה להוכיח כי נפגע במהלך השירות אך גם עקב השירות, לעתים, בשלב הגשת התביעה קשה לדעת האם הפגיעה נגרמה עקב השירות כיוון שדרוש בירור רפואי או עובדתי נוסף, עם זאת הדבר אינו פוגע בזכאות להגיש את התביעה.

צה"ל אחראי על מתן טיפול רפואי לחיילים

זכאות לתביעה בפגיעה בחופשה מהצבא

חוק הנכים קובע כי גם חבלה שנגרמה לחייל בדרך אל המחנה או ממנו יכול שתוכר כחבלה שאירעה בתקופת שירותו ועקב שירותו ובלבד ששהותו של החייל מחוץ למחנה היתה כדין ולא חלו בדרך הפסקות או סטיות של ממש שאין להן קשר עם השירות או עם הדרך אל המחנה או ממנו. לגבי חייל השוהה בחופשה, נקבע כי חבלה כאמור תוכר רק אם נגרמה בדרכו של החייל מן המחנה אל יעד חופשתו או בדרכו אל המחנה מיעד חופשתו.
עוד קובע החוק כי החל מ-5.2.1988 גם חבלה שארעה לחייל בשירות חובה בזמן היותו בחופשה מאושרת, יכול שתוכר כחבלה שארעה בתקופת השירות ובלבד שהחבלה אירעה לחייל תוך 14 ימי החופשה הראשונים ודרגת הנכות היא 20% לפחות.

מה לעשות כשנפצעים או חולים תוך כדי שירות

במידה ונפגעתם או חליתם במהלך השירות חשוב לבצע שתי פעולות, האחת לפנות לרופא ולתאר בפניו את השתלשלות העניינים המדויקת שהביאה לפגיעה או למחלה, והשנייה לקבל מהיחידה או מהמפקד אישור לגבי נסיבות הפציעה, או במקרה של מחלה אישור לגבי תנאי השירות.
במקרים של חבלה, חשוב מאוד למלא דו"ח פציעה בזמן אמת ולשמור על רצף טיפולים ממועד החבלה, רצף טיפולים מעיד על אמיתות הפגיעה, ועל קיומו של נזק, להבדיל מפניות בודדות שנעשות זמן רב לאחר החבלה.
חשוב ביותר שהפרטים שאתם ממלאים בדו"ח הפציעה יהיו זהים לפרטים שנמסרים לרופאים המטפלים מטעם הצבא או היחידה ולרופאים המטפלים בבית החולים או בקופ"ח, קיימת חשיבות רבה ביותר לדברים שאתם מוסרים בפעם הראשונה שאתם פוגשים רופא ולכן חשוב לדייק בפרטים, ולוודא, ככל שניתן, שהרופא רושם במדויק את הפרטים שמסרתם לו.
במקרים של מחלות, חשוב לאסוף את המסמכים הרפואיים, ולתעד כל פניה לרופא או למפקד, אם חליתם עקב תנאי השירות חשוב לאסוף עדויות או ראיות שיאפשרו לכם להוכיח בעתיד את טענתכם, לדוגמה אם הייתם חשופים לרעש מזיק חשוב לנסות ולהשיג בדיקות רעש תקופתיות, אם שירתתם תקופה ממושכת ללא שינה, חשוב לתעד זאת.
לאחר שתאספו את המסמכים, ובטרם הגשת תביעה, מומלץ להיוועץ עם עו"ד שבקיא ומתמחה בתחום תביעות נגד משרד הביטחון, בישראל עורכי דין רבים, גם כאלה שעוסקים בנזיקין, אך רק בודדים עוסקים בייצוג תובעים מול משרד הביטחון, ומתמחים בכך.

תוך כמה זמן מגישים ערעור על החלטת קצין תגמולים, ולאן?

על החלטת קצין תגמולים בעניין ההכרה ניתן לערער לוועדת ערעור לפי חוק הנכים. המועד הרגיל להגשה הוא בתוך 60 ימים מיום קבלת ההודעה על ההחלטה. הוועדה רשאית לאשר הארכה נוספת של עד 30 ימים, אך ההארכה אינה אוטומטית.

לכן חשוב לשמור את ההחלטה וגם תיעוד של מועד קבלתה. התאריך המופיע בראש המכתב אינו בהכרח היום שבו ההודעה הגיעה אליכם.

במקביל לבדיקת התיק יש לטפל במועד ההגשה. בקשה לקבלת חומר, פנייה לבירור או המתנה לחוות דעת אינן סיבה להניח שמניין הימים נעצר. אם חסרים מסמכים והמועד מתקרב, יש לבדוק מיד כיצד לפעול במסגרת הזמן הקיימת ואילו בקשות מתאימות לנסיבות.

מהם הנימוקים האפשריים לדחיית תביעה במשרד הביטחון?

נימוקי הדחייה מגדירים את השאלות שצריך לברר לקראת הערעור. לעיתים קיימת מחלוקת אחת מרכזית, ובתיקים אחרים ההחלטה נשענת על כמה נימוקים שדורשים התייחסות נפרדת.

למשל, כשנימוק הדחייה הוא היעדר קשר לשירות, חשוב לבחון כיצד המסמכים מתייחסים לשאלת הקשר. מסמך המתאר את חומרת המצב כיום עשוי להיות בעל ערך, אך תרומתו למחלוקת תלויה בתוכנו.

גם אזכור של מצב רפואי קודם מחייב קריאה מדויקת. יש לבדוק מה היה המצב לפני השירות, מה השתנה במהלכו וכיצד ההחלטה התייחסה לטענות בדבר השפעת השירות.

איך בודקים את החלטת קצין התגמולים ואת החומר שעליו התבססה?

כדי להבין את ההנמקה, צריך לעיין גם בחומר שאליו ההחלטה מפנה. חוק הנכים מחייב את קצין התגמולים לציין את נימוקי החלטתו כאשר הבקשה אינה מתקבלת כמבוקש.

אם ההחלטה מסתמכת על חוות דעת רפואית שאינה ברשותכם, יש לפעול לקבלתה ולעיין בה לצד המסמכים הרלוונטיים בתיק. הבדיקה כוללת השוואה בין העובדות שנמסרו בתביעה, התיעוד שנאסף והנתונים המופיעים בהחלטה.

כדאי לשים לב במיוחד לתאריכים, לתיאור תנאי השירות, למועד הופעת התסמינים ולהתייחסות למסמכים מהותיים. כאשר מתגלה פער, צריך לברר את מקורו ואת השפעתו האפשרית על המסקנה.

מסמך שלא הוזכר במכתב אינו מוכיח כשלעצמו שלא נבדק. מנגד, אם ההחלטה נשענת על נתון שאינו תואם את התיעוד, חשוב לזהות את הפער ולהסביר מדוע הוא משמעותי למחלוקת.

אילו מסמכים כדאי להכין לקראת הערעור?

הכנת המסמכים נועדה לאפשר בדיקה של ההחלטה ושל האפשרויות להתמודד עמה. מומלץ לרכז:

• מכתב ההחלטה ותיעוד קבלתו: לבדיקת תוכן ההחלטה והמועד להגשת הערעור.
• התביעה המקורית וכל נספחיה: כדי להבין מה נטען ומה כבר הוגש.
• חוות הדעת שבבסיס ההחלטה: לבחינת ההנמקה הרפואית, ככל שההחלטה הסתמכה עליה.
• התיעוד הרפואי הרלוונטי: מסמכים מתקופת השירות, מהתקופה שקדמה לו ומתקופות מאוחרות יותר, בהתאם למחלוקת.
• מסמכים על האירוע ותנאי השירות: כגון דוח פציעה, רישומים מהיחידה, אישורי תפקיד ותיעוד הנוגע לנסיבות הנטענות.
• פרטי עדים וחומר נוסף: בציון מה כל עד יודע ממקור ראשון וכיצד המידע קשור לנימוק הדחייה.

כדאי לסדר את החומר לפי תאריכים ולסמן את המסמכים הנוגעים לכל טענה. גם מסמכים שמעלים קושי או סתירה חשובים לבדיקה: צריך להבין אותם ולהתייחס אליהם.

זו רשימת הכנה לעיון בתיק. את המסמכים שיש לצרף לכתב הערעור ואת מועדי הגשת הראיות יש לקבוע לפי דרישות ההליך וההחלטות שניתנות בו.

איך מכינים נימוקי ערעור המתייחסים לסיבת הדחייה?

הכנת הערעור מתחילה בזיהוי הקביעות שמבקשים לשנות. לגבי כל קביעה יש להסביר מה הטענה נגדה, על איזה חומר היא נשענת ומה מבקשים מוועדת הערעור להחליט.

נניח שההחלטה מסתמכת על תיאור מסוים של התפקיד, ולתובע יש מסמכים המעידים על משימות נוספות שביצע. צריך לברר אילו משימות אכן בוצעו, באיזו תקופה וכיצד הן נוגעות לשאלה שבמחלוקת. אם עולה גם שאלה רפואית, יש לבחון את משמעות הנתונים במסגרת המתאימה.

בבדיקת התיק, עורך דין משרד הביטחון מקצועי ממפה את המחלוקות, בוחן את הראיות ואת החוסרים ומגבש את הטענות להליך. כאשר נדרשת התייחסות רפואית מקצועית, חשוב שהיא תעסוק בשאלות הרלוונטיות ותביא בחשבון את החומר הקיים.

החוק מאפשר להופיע בפני הוועדה גם באופן עצמאי. תרומת הייצוג היא בבדיקה המשפטית, בהכנת הראיות ובניהול ההליך בהתאם למאפייני התיק. 

איך מתנהל ההליך לאחר הגשת הערעור?

לאחר ההגשה מתנהל ההליך בהתאם לסדרי הדין ולהוראות ועדת הערעור. הוא עשוי לכלול הגשת כתבי טענות, תצהירים, מסמכים וחוות דעת, וכן שמיעת עדויות וחקירת מומחים. היקף הראיות ואופן בירורן תלויים במחלוקות בתיק ובהחלטות הוועדה.

לקראת הדיון חשוב להכיר את החומר שהוגש, להבין אילו עובדות עומדות במחלוקת ולהיערך למסירת עדות מדויקת. השלמת מסמכים בהמשך מחייבת התייחסות לדרישות ההליך ולמועדים שנקבעו בו.

בתום הבירור ניתנת החלטה בערעור. אם התוצאה מובילה להכרה בפגיעה, קביעת אחוזי הנכות נעשית במסגרת הרפואית המתאימה. משמעות ההכרעה והמשך הטיפול נבחנים לפי תוכנה.

שאלות נפוצות לאחר דחיית התביעה

האם אפשר לערער גם כשחלק מהבקשה התקבל?

כן. אפשר לבחון ערעור על החלק שלא התקבל, למשל כאשר הוכרה פגיעה אחת ואחרת נדחתה. חשוב להגדיר מה מבקשים לשנות בהחלטת קצין התגמולים ולהבחין בין היקף ההכרה לבין אחוזי הנכות.

מה עושים כשהמועד מתקרב ועדיין חסר חומר?

פועלים מיד לבדיקת מועד ההגשה והצעדים הנדרשים לשמירת האפשרות לערער. יש לברר אילו מסמכים חסרים ואילו בקשות נדרשות בנסיבות התיק, בלי להניח שההמתנה לקבלתם מקנה הארכה.

כיצד בודקים אם נדרשת חוות דעת רפואית מטעמי?

בודקים תחילה אם קיימת מחלוקת רפואית ומה בדיוק צריך להוכיח במסגרתה. בהתאם לכך בוחנים את הצורך בחוות דעת ואת דרישות הגשתה. סיכום טיפול וחוות דעת המנתחת קשר סיבתי עשויים לשרת מטרות שונות.

האם מסמך רפואי חדש מועיל גם אם אינו מתייחס לנימוק הדחייה?

ייתכן שיש בו מידע רלוונטי, אך עצם היותו חדש אינה מספיקה. יש לבדוק אם הוא מוסיף נתון הנוגע למחלוקת, משלים מידע שהיה חסר או מסייע לבחון את ההנמקה שעליה נשענה ההחלטה.

קיבלתם החלטת דחייה מקצין התגמולים? פנו למשרד המאירי לבדיקת ההחלטה, נימוקיה והאפשרויות העומדות בפניכם. לקראת הפנייה הכינו את מכתב ההחלטה, ציינו מתי התקבל ורכזו את המסמכים הנוגעים לנימוקי הדחייה.