תביעות נזיקין ורשלנות

תביעות נזיקין ורשלנות נגד המדינה, צה"ל ומשרד הביטחון

כפי שפורסם לאחרונה, בתאריך 27.04.17 נכנס לתוקפו תיקון לחוק הנכים שהגביל את זכותם של אנשי קבע, שוטרים, סוהרים, אנשי שב"כ ומוסד להגיש תביעה למשרד הביטחון בגין פציעה או מחלה.
התיקון קבע כלל לפיו משרתי הקבע ואנשי כוחות הביטחון, לא יוכלו להגיש תביעה למשרד הביטחון אלא בגין מחלה שתפורסם על ידי שר הביטחון בצו.
בכל הנוגע לחבלות, קבע התיקון כי ניתן יהיה להגיש תביעה רק בגין "חבלות שירות", היינו חבלות שנגרמו בפעילות מבצעית או באימון לפעילות מבצעית, או באירוע אחר שאופייו, מהותו ונסיבותיו ייחודים לשירות.
החל ממועד התיקון, משרתי הקבע סוהרים שוטרים אנשי שב"כ ומוסד שאינם זכאים לתבוע את משרד הביטחון, יהיו רשאים, במקרים המתאימים, להגיש תביעה לביטוח הלאומי להכרה בפגיעתם כפגיעה בעבודה. במקרים בהם תוכר הפגיעה כפגיעה בעבודה, יהיו הנ"ל זכאים לפיצוי או לגמלה בהתאם לשכרם.

ומה בנוגע לתביעות נזיקין ורשלנות?

בעקבות התיקון לחוק נוצר מצב חדש לפיו משרתי הקבע, שוטרים סוהרים ואנשי שב"כ ומוסד שחלו או נפגעו בשירות, שהוכרו על ידי הביטוח הלאומי כנפגעי עבודה, יהיו רשאים, במקרים המתאימים, להגיש תביעה כספית/נזיקית כנגד צה"ל, משרד הביטחון, מדינת ישראל.
כך למשל, איש קבע שנפל לבור בבסיס או נפל במדרגות או נפגע בגב בעת עבודה (לא בפעילות מבצעית) שיוכיח כי המקרה ארע עקב רשלנות של הצבא, עשוי לתבוע את צה"ל והמדינה בגין נזקיו עקב התאונה.
כך גם אנשי קבע שניזוקו עקב טיפול רפואי רשלני, או שוטרים וסוהרים שהתפרצו אצלם מחלות עקב לחץ נפשי שנגרם על רקע התעללות מצד מפקדים, הטרדות מיניות, תנאי שירות לא מתאימים, תנאי עבודה קיצוניים ועוד עשויים אף הם, במקרים מתאימים, להגיש תביעה נזיקית.
חשוב להבהיר כי בתביעות בנזיקין, בשונה מתביעות שמוגשות למשרד הביטחון לפי חוק הנכים, ניתן לדרוש פיצוי כספי משמעותי בגין הפסדי השתכרות לעבר ולעתיד, עוגמת נפש, כאב וסבל, עזרה צד ג'.

נפגעתי בשירות, איך אוכל לדעת איזה גוף לתבוע?

אם בעבר, לפני שנכנס לתקפו התיקון לחוק הנכים, היה ברור למשרתים שעליהם לפנות למשרד הביטחון, כעת עליהם לבחור בין הגשת תביעה למשרד הביטחון (במקרים המתאימים) לבין הגשת תביעה לביטוח הלאומי. בנוסף, יהיו מקרים שבהם תקום לתובע זכאות להגשת תביעה נזיקית כנגד המדינה לפיצוי בגין הנזק שנגרם להם.
בכל מקרה, ההחלטה איזה רשות לתבוע ואיזה הליך לנהל הינה החלטה חשובה מאין כמותה, נפגע שלא יגיש את התביעה המתאימה, במועדים הקבועים בחוק, לרשות המתאימה, עלול למצוא עצמו במצב שהוא מנוע מהגשת תביעה כנגד הגוף אליו היה אמור לפנות מלכתחילה.
מכיוון שמדובר בתיקון חדש לחוק והדברים עדיין אינם ברורים דיים, אמליץ לכם לברר זכויותיכם עם עורך שבקיא בניהול הליכים נזיקיים מול הצבא, משרד הביטחון והמדינה, טרם הגשת תביעה כלשהי!
רק עורך דין שעוסק בתחומים אלו ומכיר באופן מעמיק את הדינים הרלוונטיים יבטיח שתפנו לרשות המתאימה, וידאג שתקבלו פיצוי הולם בגין הנזק שנגרם לכם.

רפואה שלמה, שחר המאירי, עו"ד

חשוב להדגיש

המידע במאמר זה מובא באופן כללי לידיעה בלבד ואינו מהווה יעוץ משפטי, לעולם יש לבחון כל מקרה לגופו בכדי למצות את כלל הזכויות, ולפעול בדרך הנכונה ביותר עבורכם.

הביטוי "תביעה משרד הביטחון" מתייחס להליך הגשת תביעה להכרה בזכות נכה לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום). חייל בשירות חובה או קבע, שוטר או סוהר שנפגעו במהלך ועקב שירותם רשאים לפנות למשרד הביטחון בתביעה. מטרת התביעה היא קבלת סעד של פיצוי ו/או סיוע ו/או שיקום ממשרד הביטחון. יש לשים לב שעל תביעה משרד הביטחון להיות מוגשת תוך 3 שנים ממועד השחרור משירות שבו ארעה הפגיעה. תובע שיתמהמה בהגשת תביעה משרד הביטחון עלול להיות מנוע מלהגיע מחמת התיישנות. לפרטים נוספים אודות "תביעה משרד הביטחון" ניתן לפנות למשרדנו או לעיין במאמרים השונים באתר.

אחוזי נכות נקבעים על ידי ועדה רפואית מחוזית או ועדה רפואית עליונה, בהתאם למבחנים הקבועים בתקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגת נכות).
כאשר מדובר בנכות שנקבעה על ידי ועדה רפואית מחוזית, קיימת לנכה זכות להגיש ערעור לוועדה רפואית עליונה, שבסמכותה לשנות את קביעת הועדה הרפואית המחוזית.
לערעור נהוג לצרף חוות דעת רפואית מטעם מומחה רפואית בתחום הרלוונטי ו/או מסמכים רפואיים ו/או ממצאי הדמיה, על פיהם יש לקבוע נכות בשיעור גבוה יותר.
כמו כן, במקרים בהם חלה טעות משפטית או עובדתית בקביעת הועדה, שהשפיעה על שיעור הנכות, יש לציינה בכתב הערעור.
כאשר מדובר בנכות שנקבעה על ידי ועדה רפואית עליונה, ניתן לערער על החלטה בשאלה משפטית בלבד, לבית משפט מחוזי. בית המשפט המחוזי לא יתערב בעניינים רפואיים ולא יקבע שיעור נכות במקום הועדה העליונה.
בכל מקרה, לפני הגשת ערעור או פנייה לוועדה מומלץ להיוועץ בעורך דין שמתמחה בייצוג נכים בוועדות רפואית משרד הביטחון.

במידה וזומנת לוועדה רפואית חשוב ביותר שתגיע ערוך ומוכן.
חשוב שתארגן את כלל המסמכים הרפואיים בצורה מסודרת לפי תאריכים, ותדאג לכך שתוכל להציג לוועדה את המסמכים העדכניים ביותר.
במידה ומדובר בפציעה, חשוב להביא לוועדה את הדיסקים של בדיקות ההדמיה ואת הפענוח של בדיקות אלו.
חשוב להתמקד בוועדה במגבלותיך התפקודיות ולהסביר ממה הנך סובל, אין צורך להיכנס למונחים רפואיים, בוועדה יושבים רופאים מומחים והם לא צריכים שתסביר להם מאיזו מחלה או פציעה הנך סובל.
במידה ומדובר בוועדה בנושא נפש, חשוב להגיע עם מלווה וחשוב עוד יותר להציג סיכומים טיפול מרופאים מטפלים, מסמכים אלו מלמדים על מצבך האמיתי.

חוק הנכים קובע כי הזכות להגיש תביעה להכרה בזכות נכה מתיישנת כתום שלוש שנים מיום שחרורו של הנכה משירותו הצבאי שבזמנו אירע המקרה שגרם לנכותו, אולם אם הנכות נובעת ממחלה ששר הביטחון קבע לגביה תקופת התיישנות ארוכה יותר, תתיישן הזכות כתום אותה תקופה.
חשוב להדגיש כי על אף תקופת ההתיישנות הקבועה בחוק הנכים, קיימים מקרים בהם משרד הביטחון יאריך את המועד להגשת התביעה על ידי הנכה אם הוא סבור כי מן הצדק לעשות זאת וכי נתמלאו התנאים הבאים:

  1. התביעה מתייחסת לנכות שנגרמה על ידי חבלה רשומה. קרי, חבלה שנרשמה, סמוך ליום האירוע שגרם לה, ברשומות של צבא-הגנה לישראל או ברשומות אחרות המתנהלות על ידי המדינה או על ידי מוסד ציבורי שאושר לעניין זה על ידי שר הביטחון.
  2. ההשהיה בהגשת התביעה אינה עשויה להקשות במידה ניכרת על השגת הראיות הדרושות לבירורה;
  3. ההשהיה לא הביאה, ולא היתה עשויה להביא, במישרין או בעקיפין להחמרת הנכות שלגביה מוגשת התביעה, או להגדלה ניכרת של הנטל שעל אוצר המדינה בתשלום התגמולים או במתן טובת-הנאה אחרת עקב החמרת הנכות;
  4. ההשהיה לא תקשה על המדינה לממש את זכויותיה לגבי כל צד שלישי האחראי או עשוי להיות אחראי, במישרין או בעקיפין, לחבלה נושא הבקשה.

על מנת שנכה יהיה זכאי להגיש תביעה למשרד הביטחון, עליו לעמוד בשלושה תנאים מצטברים:

  1. על הנכה לשרת באחד מהגופים הבאים: צה"ל (שירות חובה, קבע או מילואים) משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר, מוסד, שב"כ, משמר הכנסת וסגל דיפלומטי, כיתת הכוננות ביישובי קו התפר ובשטחי יהודה, שומרון ועזה, צד"ל.
  2. על הנכה להיפגע במהלך ועקב שירותו.
  3. על הנכה להגיש את התביעה בתוך התקופה הקבועה בחוק (תקופת ההתיישנות).
    נכה שלא נפגע במהלך ועקב שירותו, או בבסיס, כגון נכה שנפגע בתאונה ברכב פרטי (לא בדרך לבסיס או ממנו), או נכה שנחבל במהלך חופשה, אינו זכאי לתבוע את משרד הביטחון.
    נכה שיגיש את תביעתו לאחר שתחלוף תקופת ההתיישנות (3 שנים) אינו זכאי להגיש תביעה, למעט אם יתקיימו תנאים מסוימים.
    נכה שהגיש תביעת נכות כללית לביטוח הלאומי, וחלפו 3 שנים ממועד הגשת התביעה, אינו זכאי לתבוע את משרד הביטחון, למעט בהתקיים תנאי מסוימים.
    נכה, איש שירות הביטחון, שנפגע בדרכו לבסיס או ממנו, או חייל בשירות חובה בלבד שנפגע במהלך 14 ימים ראשונים של חופשה מאושרת, זכאי להגיש תביעה למשרד הביטחון, הגם שכאמור לא נפגע בתוך הבסיס.

יש לשים לב כי על הנכה להוכיח כי נפגע במהלך השירות אך גם עקב השירות, לעתים, בשלב הגשת התביעה קשה לדעת האם הפגיעה נגרמה עקב השירות כיוון שדרוש בירור רפואי או עובדתי נוסף, עם זאת הדבר אינו פוגע בזכאות להגיש את התביעה.

צה"ל אחראי על מתן טיפול רפואי לחיילים

במידה ונפגעתם במהלך שירותך הביטחוני, ואתה או את מעוניינים למצות זכויותיכם בצורה הטובה ביותר, כדאי לכם לפנות לעו"ד שעוסק ומתמחה בתחום הרלוונטי לגביכם, פניה לעו"ד שאינו עוסק בתחום באופן שוטף ויום יומי עלולה לגרום לכם לנזקים, שלא תמיד ניתן יהיה לתקנו בעתיד.
תחום תביעות משרד הביטחון דורש התמקצעות מיוחדת וממושכת, מחייב ידע משפטי ורפואי נרחבים, מחייב הכרה של הנפשות הפועלות במשרד הביטחון מאחורי הקלעים, כדוגמת עובדי משרד הביטחון ורופאיו.
עו"ד שעוסק בתחום ישפר את סיכוייכם להשגת פיצוי משמעותי והכרה בצורה משמעותית ביותר.

נכה שתביעתו נדחתה, זכאי לערער על החלטת קצין התגמולים לועדת הערעורים לפי חוק הנכים, תוך 30 ימים ממועד קבלת החלטת קצין התגמולים.
במידה ולא יוגש הערעור במועד ולא תתבקש ארכה מתאימה מבית המשפט, עלולה להיחסם בפניכם הדרך להגיש את הערעור.
במקרים בהם לא הוגש ערעור, ניתן לפנות לקצין התגמולים בבקשה לעיון נוסף לפי סעיף 35 לחוק הנכים, ובלבד שקיימות ראיות חדשות נוספות שלא עמדו בפני קצין התגמולים בעת שנתן החלטתו הקודמת.

חוק הנכים קובע כי גם חבלה שנגרמה לחייל בדרך אל המחנה או ממנו יכול שתוכר כחבלה שאירעה בתקופת שירותו ועקב שירותו ובלבד ששהותו של החייל מחוץ למחנה היתה כדין ולא חלו בדרך הפסקות או סטיות של ממש שאין להן קשר עם השירות או עם הדרך אל המחנה או ממנו. לגבי חייל השוהה בחופשה, נקבע כי חבלה כאמור תוכר רק אם נגרמה בדרכו של החייל מן המחנה אל יעד חופשתו או בדרכו אל המחנה מיעד חופשתו.
עוד קובע החוק כי החל מ-5.2.1988 גם חבלה שארעה לחייל בשירות חובה בזמן היותו בחופשה מאושרת, יכול שתוכר כחבלה שארעה בתקופת השירות ובלבד שהחבלה אירעה לחייל תוך 14 ימי החופשה הראשונים ודרגת הנכות היא 20% לפחות.

חייל בשירות חובה, שנגרע מיחידתו עקב צורך בטיפול רפואי מתמשך, רשאי להתנדב לשירות סדיר לצורך קבלת טיפול רפואי לתקופה שלא תעלה על 180 ימים ושתחילתה ביום האבחון, או עד שהוכר כמי שלקה בנכות לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום) [נוסח משולב], התשי"ט-1959 10, לפי המוקדם.
התקופה של 180 הימים הנ"ל, שבמהלכה רשאי החייל להתנדב לשירות, מחולקת ל-2 תקופות, התקופה הראשונה – 60 ימים שנספרים ממועד הפציעה או אבחון המצב הרפואי, והתקופה השנייה 60 יום מיום האבחון ועד למקסימום של 180 יום.
בתקופת הנידוב הראשונה של 60 הימים ניתן הטיפול בתוך המסגרת הצבאית, לאחר 60 ימים ועד 180 ימים, יהא החייל בשירות ללא תשלום ויחולו עליו הוראות חוק ביטוח בריאות ממלכתי, כלומר עליו לקבל טיפול אזרחי בקופ"ח, כמובן שבמידה ונעשתה פניה למשרד הביטחון, קצין התגמולים, ניתן לקבל טיפול גם במסגרת זו.
על פי לשון החוק, תקופת הנידוב מתחילה מיום שבו נמצא בלתי כשיר לשירות באופן קבוע או זמני, דהיינו נקבע לו פרופיל 24 או 21. כלומר, לאחר קביעת ועדה רפואית צבאית כי החייל אינו כשיר לשירות, יש להתחיל ולמנות את התקופה של 60 הימים שבמהלכם רשאי החייל להתנדב, ולקבל טיפול מהצבא, ולאחר מכן יוכל החייל להיות בשירות ללא תשלום ולקבע טיפול מקופ"ח עד לתקופה מצטברת של 180 ימים (כולל 60 הימים שבמהלכם קיבל טיפול על ידי הצבא).

סיכום הדברים הוא, כי במידה וסופחתם לר"ם 2 אין כל בסיס חוקי לדרוש את שחרורכם משירות, לפני שחלפו 60 ימים מהמועד שבו נמצאתם בלתי כשירים לשירות.

במידה ונפגעתם או חליתם במהלך השירות חשוב לבצע שתי פעולות, האחת לפנות לרופא ולתאר בפניו את השתלשלות העניינים המדויקת שהביאה לפגיעה או למחלה, והשנייה לקבל מהיחידה או מהמפקד אישור לגבי נסיבות הפציעה, או במקרה של מחלה אישור לגבי תנאי השירות.
במקרים של חבלה, חשוב מאוד למלא דו"ח פציעה בזמן אמת ולשמור על רצף טיפולים ממועד החבלה, רצף טיפולים מעיד על אמיתות הפגיעה, ועל קיומו של נזק, להבדיל מפניות בודדות שנעשות זמן רב לאחר החבלה.
חשוב ביותר שהפרטים שאתם ממלאים בדו"ח הפציעה יהיו זהים לפרטים שנמסרים לרופאים המטפלים מטעם הצבא או היחידה ולרופאים המטפלים בבית החולים או בקופ"ח, קיימת חשיבות רבה ביותר לדברים שאתם מוסרים בפעם הראשונה שאתם פוגשים רופא ולכן חשוב לדייק בפרטים, ולוודא, ככל שניתן, שהרופא רושם במדויק את הפרטים שמסרתם לו.
במקרים של מחלות, חשוב לאסוף את המסמכים הרפואיים, ולתעד כל פניה לרופא או למפקד, אם חליתם עקב תנאי השירות חשוב לאסוף עדויות או ראיות שיאפשרו לכם להוכיח בעתיד את טענתכם, לדוגמה אם הייתם חשופים לרעש מזיק חשוב לנסות ולהשיג בדיקות רעש תקופתיות, אם שירתתם תקופה ממושכת ללא שינה, חשוב לתעד זאת.
לאחר שתאספו את המסמכים, ובטרם הגשת תביעה, מומלץ להיוועץ עם עו"ד שבקיא ומתמחה בתחום תביעות נגד משרד הביטחון, בישראל עורכי דין רבים, גם כאלה שעוסקים בנזיקין, אך רק בודדים עוסקים בייצוג תובעים מול משרד הביטחון, ומתמחים בכך.

מעוניינים להגיש תביעה?

לקבלת ייעוץ ראשוני ובחינה פרטנית של סיכויי תביעתכם אתם מוזמנים להשאיר פרטים וניצור קשר בהקדם.