קביעת אחוזי נכות

חלק ניכר מהפגיעות שחווים חיילים בזמן שירותם הצבאי, הן פגיעות אורתופדיות כגון: בעיות ברכיים, נקעים בקרסוליים, פריקות כתף ובעיות גב.

ניתן לקבל פיצוי והכרה בעבור פגיעות אלו במידה ומגישים תביעה למשרד הביטחון ומוכיחים שפגיעות אלו נגרמו במהלך ועקב השירות וגרמו לנזק תפקודי של ממש.

אין די בעצם הממצא הרפואי או תלונה של חייל במהלך השירות כדי שיוכל החייל לקבל אחוזי נכות פיצוי והכרה.

הקדמה

לפני שנרחיב אודות הפגיעות השונות, נסביר תחילה בקצרה על הליך תביעה להכרה בנכות לפי חוק הנכים והאפשרות להגשת תביעה על ידי חיילים שנפגעו במהלך ועקב שירותם.

לכל חייל או חיילת המשרתים בצה"ל או במשטרה (שח"ם ומג"ב), קיימת הזכות להגיש תביעה למשרד הביטחון, לצורך הכרה בנכות, בשל פציעה או מחלה שנגרמה או הוחמרה במהלך ועקב שירותם.

מגוון הפגיעות הוא רחב מאוד ויכול לבוא לידי ביטוי בפגיעה פיזית ו/או נפשית.

הליך התביעה מתחיל בפנייה לקצין התגמולים, אשר תפקידו לברר את התביעה ולהחליט האם הפגיעה ממנה סובל התובע נגרמה הוא הוחמרה עקב שירותו. אם סבר שכן, יקבל התובע זימון לוועדה הרפואית.

זו תקבע את אחוזי הנכות בהתבסס על תקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגות נכות) תש"ל 1969 ואלו, כפי שיוסבר בהמשך, משפיעים על גובה הפיצוי שיקבל התובע.

נבהיר כי עצם קיומו של ממצא רפואי בבדיקות כגון MRI או C.T אין בו כשלעצמו כדי להביא להכרה בנכות, מכיוון שהתקנות מתייחסות לטיבן של ההגבלות בתנועה שאותן פגיעות גרמו.

המשמעות היא כי יכול ונגרמו לחייל פגיעות שונות במהלך שירותו הצבאי, אך כאשר אלו לא הובילו לנזק תפקודי, אין למעשה מקום להגשת תביעה.

פגיעות בברכיים

חיילים רבים סובלים מפגיעות בברכיים במהלך שירותם הצבאי, בעיקר עקב עומס יתר על מפרקי הברכיים או חבלות ישירות. אולם אין בכל כאב או פגיעה בברכיים כדי להוות עילה לתביעה.

יש להוכיח כי החייל סובל עקב הפגיעה ממגבלות תנועה כגון קישיון, קושי ביישור ו/או כיפוף של הברך וכדומה. אחת מפגיעות הברכיים הנפוצות ביותר, היא קרע במיניסקוס אשר אחראי על בלימת זעזועים במפרק הברך.

חבלה ישירה בברך, סיבוב פתאומי של המפרק, כמו גם עומסים כבדים, יכולים לגרום לקרע במיניסקוס וזה עלול לפגוע משמעותית ביכולת התנועה.

שיעור הנכות שניתן לקבל בגין נזק למיניסקוס הוא בין 10% לבין 20% נכות, כאשר התקנות מונות עוד סוגים שונים של נזקים תפקודיים עקב פגיעות ברכיים, אשר יכולות לזכות באחוזי נכות.

למשל, בעיות אי יציבות, בגין אלו יוכל החייל לקבל בין 20%-30% נכות או קישיון בברך היכול להביא לקביעת אחוזי נכות של בין 30%-50%.

נדגיש כי ככל שהחייל נזקק לטיפולים רפואיים ובפרט להתערבות כירורגית, יש בדבר כדי להשפיע מאוד על גובה אחוזי הנכות שייקבעו לו ולפיכך, על סכום הפיצוי שיוכל החייל לקבל.

פריקות כתף ובעיות גב

סוג נוסף של פגיעות אורתופדיות נפוצות בקרב חיילים בשירות הצבאי, בעיקר חיילים שמשרתים בתפקידי לחימה, הן פריקות כתף ובעיות גב.

פגיעות אלו יכולות להגרם בעקבות נשיאת משקלים כבדים או בעקבות חבלות ישירות לגב או לכתפיים, למשל באימון קרב מגע, בהרמת ציוד כבד וכו'.

חשוב לציין כי גם במקרים שבהם סבל חייל מכאבי כתף או גב לפני הגיוס אך למרות זאת נמצא כשיר לשרת, ומהלך השירות החמיר מצבו,  יוכל החייל להגיש תביעה למשרד הביטחון ולטעון כי מצבו החמיר עקב תנאי השירות.

אז מהם אחוזי הנכות שניתן לקבל בגין פגיעות אלו ? לשם כך יש לפנות לתקנות הנכים הקובעות למשל כי פריקת כתף הגורמת להגבלת תנועה משמעה בין 20% ל30% נכות.

דוגמא נוספת: נקיעות שכיחות של הכתף הניתנות להחזרה רק בעזרה רפואית בין 30% ל40% נכות. בכל הנוגע לפגיעות גב, מתייחסות התקנות למידת המגבלה בתנועות עמוד ואחוזי הנכות יכולים לנוע בין 1% ל30%, בין מצב של כאב כרוני ללא ממצא אובייקטיבי ועד למצב שבו קיימת מגבלה קשה בתנועה.

יש לשים לב לכך שאחוזי הנכות לא נקבעים לפי מספר בלטי הדיסק שקיימים אלא לפי מגבלת התנועה בלבד. כמובן כי כאשר החייל סובל מכמה פגיעות משולבות, יכול הדבר להקנות לו אחוזי נכות נפרדים ובהתאם, להגדיל את הפיצוי הכספי לו יהיה זכאי.

הוכחת הקשר הסיבתי

כדי שתקום לחייל זכאות לקבל פיצוי ממשרד הביטחון, עליו להוכיח שקיים קשר סיבתי בין מצבו הרפואי לבין תנאי שירותו ולאחר מכן, עליו להוכיח קיומה של נכות ממשית, מגבלה תפקודית, עקב הפגיעה בשירות הצבאי.

כאשר מדובר על פגיעות אורתופדיות כמו אלו שסקרנו לעיל, על החייל להוכיח כי אלו נגרמו בשל האימונים להם נדרש, בשל נפילה או חבלה שקיבל בשירות וכיו"ב.

נדגיש כי די להראות כי הפגיעה קרתה בשירות ובגללו ואין חובה להוכיח כי זו התרחשה עקב רשלנות הצבא. יחד עם זאת, במידה והייתה רשלנות יש לציין זאת בתביעה.

הכלי המרכזי להוכחת הקשר הסיבתי הוא התיעוד הרפואי בתיק הרפואי הצבאי CPR, המתעד את הפניות של החייל, את האבחנה שלו ואת הטיפול הרפואי שקיבל.

על כן, לא ניתן להכביר בחשיבות שבקבלת טיפול רפואי מיידי, סמוך ככל האפשר למועד הפגיעה ושמירה של כל המסמכים הרפואיים לאורך הדרך.

ככל שיפנה החייל לטיפול רפואי בשלב מאוחר יותר, כך יהיה קשה יותר לקשר בין פגיעתו לבין השירות והוכחת הקשר הסיבתי היא הכרחית לצורך הכרה בנכותו וקבלת פיצוי.

שמרו את התיעוד הרפואי

הקושי המרכזי בהגשת תביעה למשרד הביטחון להכרה בנכות, הוא החוסר שבמסמכים רפואיים, המעידים על מועד הפגיעה וטיבה.

מדוע? משום שעל בסיסו של התיעוד הרפואי יקבע קצין התגמולים האם קיים קשר סיבתי בין הפגיעות לשירות והם אלו אשר גם יבססו במידה רבה את אחוזי הנכות שתקבע הוועדה הרפואית ומכאן את סכום הפיצוי שיקבל החייל.

על כן, ככל והתיעוד הרפואי חסר, פוגע הדבר מאוד בסיכויי התביעה ולעיתים אף גורם לכך כי אין טעם בהגשתה מפאת העדר הוכחות. משכך, חשוב מאוד כי החייל יפנה לקבלת טיפול רפואי עם קרות הפגיעה או במועד הקרוב ביותר האפשרי.

כמו כן, יש לשמור את כל המסמכים הרפואיים בתיק מסודר, לרבות דו"ח פציעה, סיכומי ביקור, אבחנות, בדיקות, תרופות ועוד.

נדגיש כי לדו"ח הפציעה יש חשיבות רבה מאוד ולכן על החייל להקפיד על כך שרופא היחידה הממלא את הטופס, יציין על גבי הטופס את השתלשלות האירועים המלאה של הפגיעה, את מצבו הנוכחי של החייל ואת הטיפול הרפואי שניתן לו.

כמו כן, כמובן שככל שהיו עדים לפגיעה, כדאי לרשום את פרטיהם, על מנת שניתן יהיה להיעזר בעדותם בעתיד בעת הצורך.

כמה פיצוי ניתן לקבל?

אחוזי הנכות שייקבעו לחייל על ידי הוועדה הרפואית, הם אלו אשר יקבעו את גובה הפיצוי הכספי.

אלו תלויים בטיב הפגיעה התפקודית שנגרמה לחייל וכן בשאלה האם מדובר בתביעת גרימה, אז ניתן לייחס את כל הנכות לשירות, או בתביעת החמרה, כאשר מדובר על בעיות רפואיות מהן סבל החייל טרם גיוסו, אשר הוחמרו עקב השירות.

הפיצוי הכספי בגין תביעה למשרד הביטחון, יינתן במסגרת מענק חד פעמי, או קצבה חודשית.

20% נכות ומעלה הוא הרף הנדרש לצורך קבלת קצבה חודשית, כאשר אחוזי נכות גבוהים, משמעם קצבה של אלפי שקלים בחודש.

ככל ונקבעה לחייל נכות שבין 10% ל19%, יהיה הוא זכאי למענק חד פעמי, אשר יכול להגיע לכדי עשרות אלפי שקלים (בין כ 50,000 ₪ ל – 180,000 ₪).

למותר לציין, כי כאשר לחייל נגרמו מספר פגיעות שונות, יכול וייקבעו לו אחוזי נכות נפרדים וזה יכול להגדיל את סכום הפיצוי שיקבל.

פנייה לעורך דין מומחה

נפגעתם במהלך שירותכם הצבאי ונגרם לכם נזק תפקודי? פנו לעורך דין המתמחה בתביעות נגד משרד הביטחון ובדקו אם הנכם זכאים לפיצוי כספי.

בין אם מדובר בבעיות אורתופדיות כפי שסקרנו לעיל ובין אם כל פגיעה רפואית אחרת (לרבות פגיעה נפשית) כדאי להיוועץ ולראות אם יש בידיכם עילה לתביעה.

עורך הדין ישמע מכם את השתלשלות האירועים, יבחן את המסמכים הרפואיים שבידכם ויחווה דעתו באשר לסיכויי התביעה.

אם יוחלט על הגשת תביעה, עורך הדין ילווה אתכם לאורך כל ההליך ויפעל לקביעת אחוזי הנכות המקסימאליים עבורכם, כמו גם למימוש כל הטבה או זכות אחרת הנגזרת מכך.

שימו לב, הכלל הוא כי תביעה נגד משרד הביטחון בגין פגיעה שנגרמה בשירות הצבאי, מתיישנת תוך 3 שנים מתום השירות בו ארעה הפגיעה שלכם.

לכן, אל תשתהו ופנו מוקדם ככל האפשר לעורך הדין. תקופת ההתיישנות חלפה? גם במקרה שכזה, כדאי לפנות לעורך דין מומחה, אשר יבחן אם מתקיים החריג המאפשר הגשת תביעה בשלב מאוחר יותר.

חשוב להדגיש כי המידע במאמר זה מובא באופן כללי לידיעה בלבד ואינו מהווה יעוץ משפטי, לעולם יש לבחון כל מקרה לגופו בכדי למצות את כלל הזכויות, ולפעול בדרך הנכונה ביותר עבורכם. 

לקבלת ייעוץ ראשוני ובחינה פרטנית של סיכויי תביעתכם אתם מוזמנים להשאיר פרטים וניצור קשר בהקדם.