צה"ל אחראי על מתן טיפול רפואי לחיילים

פקודות מטכ"ל קובעות שהצבא אחראי לתת לחייליו טיפול רפואי בשגרה ובאימונים והוא זה שאחראי לבריאות החיילים.
קרפ”ר (קצין רפואה ראשי) הוא הסמכות המקצועית העליונה בצה”ל בענייני הרפואה ומנהל המוסד הרפואי.
כמנהל המוסד הרפואי אחראי הקרפ”ר לקיים את כל החובות המוטלות על המוסד הרפואי בחוק זכויות החולה.

הצבא חייב לתת טיפול איכותי לחייליו ולהקפיד על יחסי אנוש

על פי הפקודות, החייל זכאי לטיפול רפואי נאות, הן מבחינת הרמה המקצועית ואיכות הטיפול הרפואי, והן מבחינת יחסי האנוש.
על הטיפול להינתן בהתאם לעקרונות הרפואה, לאתיקה המקצועית, לפקודות הצבא ולהוראות קרפ”ר.
על הגורם הרפואי המטפל קיימת חובה לשמירת רצף הטיפול בחייל, ועליו לוודא את העברת המידע הרפואי הנדרש להמשך טיפול בחייל על ידי מטפליו האחרים.

אי קיום פקודות קרפ"ר עלול לגרום לחייל לנזק ולהוות רשלנות רפואית בצבא

רשלנות רפואית בצבא עלולה לקרות במקרים הבאים:

• כאשר הצבא אינו מקיים אחר הפקודות, למשל הוא לא נותן לחייל טיפול נאות ברמה מקצועית.
• כאשר לא נשמר רצף טיפול בחייל.
• כאשר לא מאמינים לחייל ומזלזלים בתלונותיו.

המקרים הללו של רשלנות רפואית בצבא עלולים לגרום לחייל נזק של ממש ואף לנכות קבועה.
במאמרים קודמים הסברנו שעל מנת לבוא בשעריו של חוק הנכים מחמת חבלה, או מחלה, או החמרת מחלה יש להוכיח כי אלו אירעו "בתקופת שירותו" ו-"עקב שירותו". ראו הסבר על הליך התביעה למשרד הביטחון במאמר "תביעה נגד משרד הביטחון" שבאתר משרדנו.

רשלנות רפואית בצבא עשויה להיחשב כנזק שנגרם עקב השירות

בפסקי דין שדנו במקרים של רשלנות רפואית בצבא, נקבע כי במקרה שבו הצבא לא קיים את הפקודות הנוגעות לטיפול רפואי, ועקב כך נגרם נזק לחייל, הנזק יחשב לנזק שנגרם "עקב השירות". במקרה זה הגשת תביעה על רשלנות רפואית בצבא לגיטימית.
הפסיקה קבעה שגם במקרים שבהם לא מדובר ברשלנות רפואית בצבא, ניתן להוכיח את הקשר הסיבתי הנדרש לשירות. לצורך כך יש להוכיח שמחלה לא אובחנה, ומשאובחנה – כשל הטיפול בה עד כדי יצירת נזק גדול.

הטיפול הרפואי בצה"ל נכפה על החייל

החיילים מקבלים טיפול רפואי במסגרת הצבא, ואין להם יכולת בחירה של ממש לגבי סוג הטיפול, מועד הטיפול והגורם המטפל ולמעשה הטיפול נכפה עליהם.
בית המשפט הבהיר כי רשלנות רפואית בצבא נגרמת כאשר מדובר בתוצאה החורגת מהתוצאה הסבירה, העונה על דרישת הזיקה לטיפול הרפואי הכפוי.
כלומר, אם נכפה על החייל טיפול, וטיפול זה גרם לנזק, הדבר יכול לענות על דרישת הקשר הסיבתי לשירות.

נפגעתם עקב רשלנות רפואית בצבא?

כדאי לכם לפנות להגשת תביעה על רשלנות רפואית בצבא! אם חלילה נפגעתם במהלך השירות בשל רשלנות רפואית, אם לא אבחנו את מחלתכם, לא קיבלתם טיפול רפואי מתאים. נגרם לכם נזק גדול ומשמעותי. יתכן ואתם זכאים להגיש תביעה ולקבל פיצוי.

מעוניינים בהגשת תביעה על רשלנות רפואית בצבא ולא יודעים מאיפה להתחיל? מוזמנים לפנות למשרדנו לבירור סיכוייכם לתבוע ולקבל פיצוי.

תביעה משרד הביטחון

הביטוי "תביעה משרד הביטחון" מתייחס להליך הגשת תביעה להכרה בזכות נכה לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום). חייל בשירות חובה או קבע, שוטר או סוהר שנפגעו במהלך ועקב שירותם רשאים לפנות למשרד הביטחון בתביעה. מטרת התביעה היא קבלת סעד של פיצוי ו/או סיוע ו/או שיקום ממשרד הביטחון. יש לשים לב שעל תביעה משרד הביטחון להיות מוגשת תוך 3 שנים ממועד השחרור משירות שבו ארעה הפגיעה. תובע שיתמהמה בהגשת תביעה משרד הביטחון עלול להיות מנוע מלהגיע מחמת התיישנות. לפרטים נוספים אודות "תביעה משרד הביטחון" ניתן לפנות למשרדנו או לעיין במאמרים השונים באתר.

ערעור על אחוזי הנכות שהתקבלו

אחוזי נכות נקבעים על ידי ועדה רפואית מחוזית או ועדה רפואית עליונה, בהתאם למבחנים הקבועים בתקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגת נכות).
כאשר מדובר בנכות שנקבעה על ידי ועדה רפואית מחוזית, קיימת לנכה זכות להגיש ערעור לוועדה רפואית עליונה, שבסמכותה לשנות את קביעת הועדה הרפואית המחוזית.
לערעור נהוג לצרף חוות דעת רפואית מטעם מומחה רפואית בתחום הרלוונטי ו/או מסמכים רפואיים ו/או ממצאי הדמיה, על פיהם יש לקבוע נכות בשיעור גבוה יותר.
כמו כן, במקרים בהם חלה טעות משפטית או עובדתית בקביעת הועדה, שהשפיעה על שיעור הנכות, יש לציינה בכתב הערעור.
כאשר מדובר בנכות שנקבעה על ידי ועדה רפואית עליונה, ניתן לערער על החלטה בשאלה משפטית בלבד, לבית משפט מחוזי. בית המשפט המחוזי לא יתערב בעניינים רפואיים ולא יקבע שיעור נכות במקום הועדה העליונה.
בכל מקרה, לפני הגשת ערעור או פנייה לוועדה מומלץ להיוועץ בעורך דין שמתמחה בייצוג נכים בוועדות רפואית משרד הביטחון.

התנהלות בזמן זימון לוועדה רפואית

במידה וזומנת לוועדה רפואית חשוב ביותר שתגיע ערוך ומוכן.
חשוב שתארגן את כלל המסמכים הרפואיים בצורה מסודרת לפי תאריכים, ותדאג לכך שתוכל להציג לוועדה את המסמכים העדכניים ביותר.
במידה ומדובר בפציעה, חשוב להביא לוועדה את הדיסקים של בדיקות ההדמיה ואת הפענוח של בדיקות אלו.
חשוב להתמקד בוועדה במגבלותיך התפקודיות ולהסביר ממה הנך סובל, אין צורך להיכנס למונחים רפואיים, בוועדה יושבים רופאים מומחים והם לא צריכים שתסביר להם מאיזו מחלה או פציעה הנך סובל.
במידה ומדובר בוועדה בנושא נפש, חשוב להגיע עם מלווה וחשוב עוד יותר להציג סיכומים טיפול מרופאים מטפלים, מסמכים אלו מלמדים על מצבך האמיתי.

תביעה זמן רב לאחר השחרור על מחלה במהלך השירות

חוק הנכים קובע כי הזכות להגיש תביעה להכרה בזכות נכה מתיישנת כתום שלוש שנים מיום שחרורו של הנכה משירותו הצבאי שבזמנו אירע המקרה שגרם לנכותו, אולם אם הנכות נובעת ממחלה ששר הביטחון קבע לגביה תקופת התיישנות ארוכה יותר, תתיישן הזכות כתום אותה תקופה.
חשוב להדגיש כי על אף תקופת ההתיישנות הקבועה בחוק הנכים, קיימים מקרים בהם משרד הביטחון יאריך את המועד להגשת התביעה על ידי הנכה אם הוא סבור כי מן הצדק לעשות זאת וכי נתמלאו התנאים הבאים:

1. התביעה מתייחסת לנכות שנגרמה על ידי חבלה רשומה. קרי, חבלה שנרשמה, סמוך ליום האירוע שגרם לה, ברשומות של צבא-הגנה לישראל או ברשומות אחרות המתנהלות על ידי המדינה או על ידי מוסד ציבורי שאושר לעניין זה על ידי שר הביטחון.
2. ההשהיה בהגשת התביעה אינה עשויה להקשות במידה ניכרת על השגת הראיות הדרושות לבירורה;
3. ההשהיה לא הביאה, ולא היתה עשויה להביא, במישרין או בעקיפין להחמרת הנכות שלגביה מוגשת התביעה, או להגדלה ניכרת של הנטל שעל אוצר המדינה בתשלום התגמולים או במתן טובת-הנאה אחרת עקב החמרת הנכות;
4. ההשהיה לא תקשה על המדינה לממש את זכויותיה לגבי כל צד שלישי האחראי או עשוי להיות אחראי, במישרין או בעקיפין, לחבלה נושא הבקשה.

זכאות להגשת תביעה למשרד הביטחון בעקבות פגיעה או מחלה בשירות

על מנת שנכה יהיה זכאי להגיש תביעה למשרד הביטחון, עליו לעמוד בשלושה תנאים מצטברים:

1. על הנכה לשרת באחד מהגופים הבאים: צה"ל (שירות חובה, קבע או מילואים) משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר, מוסד, שב"כ, משמר הכנסת וסגל דיפלומטי, כיתת הכוננות ביישובי קו התפר ובשטחי יהודה, שומרון ועזה, צד"ל.
2. על הנכה להיפגע במהלך ועקב שירותו.
3. על הנכה להגיש את התביעה בתוך התקופה הקבועה בחוק (תקופת ההתיישנות).
   נכה שלא נפגע במהלך ועקב שירותו, או בבסיס, כגון נכה שנפגע בתאונה ברכב פרטי (לא בדרך לבסיס או ממנו), או נכה שנחבל במהלך חופשה, אינו זכאי לתבוע את משרד הביטחון.
   נכה שיגיש את תביעתו לאחר שתחלוף תקופת ההתיישנות (3 שנים) אינו זכאי להגיש תביעה, למעט אם יתקיימו תנאים מסוימים.
   נכה שהגיש תביעת נכות כללית לביטוח הלאומי, וחלפו 3 שנים ממועד הגשת התביעה, אינו זכאי לתבוע את משרד הביטחון, למעט בהתקיים תנאי מסוימים.
   נכה, איש שירות הביטחון, שנפגע בדרכו לבסיס או ממנו, או חייל בשירות חובה בלבד שנפגע במהלך 14 ימים ראשונים של חופשה מאושרת, זכאי להגיש תביעה למשרד הביטחון, הגם שכאמור לא נפגע בתוך הבסיס.

יש לשים לב כי על הנכה להוכיח כי נפגע במהלך השירות אך גם עקב השירות, לעתים, בשלב הגשת התביעה קשה לדעת האם הפגיעה נגרמה עקב השירות כיוון שדרוש בירור רפואי או עובדתי נוסף, עם זאת הדבר אינו פוגע בזכאות להגיש את התביעה.

צה"ל אחראי על מתן טיפול רפואי לחיילים

זכאות לתביעה בפגיעה בחופשה מהצבא

חוק הנכים קובע כי גם חבלה שנגרמה לחייל בדרך אל המחנה או ממנו יכול שתוכר כחבלה שאירעה בתקופת שירותו ועקב שירותו ובלבד ששהותו של החייל מחוץ למחנה היתה כדין ולא חלו בדרך הפסקות או סטיות של ממש שאין להן קשר עם השירות או עם הדרך אל המחנה או ממנו. לגבי חייל השוהה בחופשה, נקבע כי חבלה כאמור תוכר רק אם נגרמה בדרכו של החייל מן המחנה אל יעד חופשתו או בדרכו אל המחנה מיעד חופשתו.
עוד קובע החוק כי החל מ-5.2.1988 גם חבלה שארעה לחייל בשירות חובה בזמן היותו בחופשה מאושרת, יכול שתוכר כחבלה שארעה בתקופת השירות ובלבד שהחבלה אירעה לחייל תוך 14 ימי החופשה הראשונים ודרגת הנכות היא 20% לפחות.

מה לעשות כשנפצעים או חולים תוך כדי שירות

במידה ונפגעתם או חליתם במהלך השירות חשוב לבצע שתי פעולות, האחת לפנות לרופא ולתאר בפניו את השתלשלות העניינים המדויקת שהביאה לפגיעה או למחלה, והשנייה לקבל מהיחידה או מהמפקד אישור לגבי נסיבות הפציעה, או במקרה של מחלה אישור לגבי תנאי השירות.
במקרים של חבלה, חשוב מאוד למלא דו"ח פציעה בזמן אמת ולשמור על רצף טיפולים ממועד החבלה, רצף טיפולים מעיד על אמיתות הפגיעה, ועל קיומו של נזק, להבדיל מפניות בודדות שנעשות זמן רב לאחר החבלה.
חשוב ביותר שהפרטים שאתם ממלאים בדו"ח הפציעה יהיו זהים לפרטים שנמסרים לרופאים המטפלים מטעם הצבא או היחידה ולרופאים המטפלים בבית החולים או בקופ"ח, קיימת חשיבות רבה ביותר לדברים שאתם מוסרים בפעם הראשונה שאתם פוגשים רופא ולכן חשוב לדייק בפרטים, ולוודא, ככל שניתן, שהרופא רושם במדויק את הפרטים שמסרתם לו.
במקרים של מחלות, חשוב לאסוף את המסמכים הרפואיים, ולתעד כל פניה לרופא או למפקד, אם חליתם עקב תנאי השירות חשוב לאסוף עדויות או ראיות שיאפשרו לכם להוכיח בעתיד את טענתכם, לדוגמה אם הייתם חשופים לרעש מזיק חשוב לנסות ולהשיג בדיקות רעש תקופתיות, אם שירתתם תקופה ממושכת ללא שינה, חשוב לתעד זאת.
לאחר שתאספו את המסמכים, ובטרם הגשת תביעה, מומלץ להיוועץ עם עו"ד שבקיא ומתמחה בתחום תביעות נגד משרד הביטחון, בישראל עורכי דין רבים, גם כאלה שעוסקים בנזיקין, אך רק בודדים עוסקים בייצוג תובעים מול משרד הביטחון, ומתמחים בכך.