תקנה 9 במשרד הביטחון מאפשרת לבקש הכרה בפגימה נוספת הנובעת מהנכות שכבר הוכרה. מדובר במצב שבו הפגיעה המוכרת גרמה לפגיעה אחרת, גופנית או נפשית, גם אם זו לא נגרמה ישירות במהלך השירות. ההכרה מחייבת בחינה של הקשר הרפואי בין הפגימות ושל התנאים החלים על המקרה.
עבור מי שכבר מתמודד עם נכות, הופעתה של בעיה רפואית נוספת מעלה שאלות לא פשוטות: האם היא חלק מהפגיעה המקורית? האם צריך להגיש בקשה להחמרת מצב? ואילו מסמכים יכולים להראות שהבעיות קשורות זו לזו? בירור נכון של השאלות האלה הוא הבסיס לבחירת ההליך המתאים.
תקנה 9 לתקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגות נכות), התש״ל-1969, עוסקת בפגימה הנובעת באופן בלתי אמצעי מפגימה מוכרת. משמעות הדבר היא שניתן להכיר בפגימה הנוספת מכוח הקשר שלה לנכות המוכרת, גם בלי להוכיח שהיא עצמה נגרמה ישירות בשירות. זהו הבסיס להליך המכונה נכות מוסבת. נוסח התקנה מופיע בתקנות הנכים.
המונח "פגימה” מתייחס למחלה או לליקוי גופני או שכלי. בבקשה לפי תקנה 9 צריך לזהות מהי הפגימה המוכרת שממנה נובעת, לפי הנטען, הפגימה הנוספת. אמירה כללית שלפיה המצב הבריאותי הידרדר אינה מסבירה כשלעצמה מה הקשר בין השתיים.
לכן, לפני הגשת הבקשה חשוב לקרוא את החלטת ההכרה הקיימת ולבדוק מה בדיוק הוכר. לעיתים אדם מתייחס לכל מגבלותיו כחלק מאותה פציעה, בעוד שההכרה שניתנה לו נוגעת לפגימה מסוימת בלבד.
שלושת המצבים יכולים להתבטא בכאב, במגבלה או בקושי תפקודי, אך השאלה שעומדת לבדיקה בכל אחד מהם שונה:
| המצב | מה מבקשים לבדוק? |
| נכות מוסבת לפי תקנה 9 | האם פגימה נוספת נובעת מהנכות שכבר הוכרה? |
| החמרת מצב | האם הפגימה המוכרת החמירה באופן המצדיק בדיקה מחדש של דרגת הנכות? |
| פגיעה נוספת הקשורה ישירות לשירות | האם קיימת פגימה נוספת שנגרמה או הוחמרה עקב השירות וטרם הוכרה? |
למשל, כאשר מגבלת התנועה בברך מוכרת נעשית חמורה יותר, עשויה להתאים בקשה להחמרת מצב במשרד הביטחון. אם מתפתחת פגימה אחרת שלגביה נטען כי נגרמה בעקבות הפגיעה בברך, עולה שאלה של נכות מוסבת.
ייתכן שבאותו תיק יהיו גם החמרה של נכות מוכרת וגם פגימה נוספת. במצב כזה יש להגדיר כל טענה בנפרד ולהתאים לה את הבקשה והמסמכים הרלוונטיים.
אחת הדוגמאות היא פגימה אורתופדית נוספת שלגביה נטען כי התפתחה בעקבות השפעתה של פגיעה מוכרת על ההליכה או על העומסים בגוף. אפשרות אחרת היא פגיעה נפשית שלגביה נטען כי התפתחה בעקבות נכות גופנית מוכרת. אלה מצבים המחייבים בירור רפואי; עצם קיומן של שתי פגימות אינו מוכיח שאחת גרמה לאחרת.
בין המקרים המתוארים בסיפורי ההצלחה של משרד המאירי מופיע מקרה של נכה שהוכר בגין פגיעה בברך ובהמשך הוכרו אצלו פגימות מוסבות נוספות. המקרה ממחיש את האפשרות להרחיב את ההכרה כאשר קיימת תשתית מתאימה, אך כל בקשה נבחנת לפי נסיבותיה.
למוכרים בפוסט טראומה קיימים גם הסדרים ייעודיים הנוגעים למחלות מסוימות. אגף השיקום פרסם הסדר בנושא הקשר בין פוסט טראומה לשבע מחלות כרוניות. כאשר הבקשה נוגעת למצב כזה, חשוב לבדוק אם ההסדר חל עליה ומה משמעותו, במקום להניח שכל המקרים מתבררים באותה דרך.
במסלול הכללי לפי תקנה 9, לב הבקשה הוא ההסבר הרפואי לקשר בין הפגימות. מסמך שמאבחן את הבעיה הנוספת חשוב לבירור, אך יש להבחין בין אבחנה של מחלה לבין קביעה מה גרם לה.
כדאי שהמסמכים יאפשרו להבין מתי החלו התלונות, מה נמצא בבדיקות, כיצד התפתח המצב ואיך הפגימה המוכרת עשויה להסביר את הפגיעה הנוספת. אם קיימים גורמים אפשריים אחרים, יש מקום להתייחס אליהם באופן ענייני. הסבר רפואי המתמודד עם מכלול הנתונים מועיל יותר מאמירה כללית שהבעיות „קשורות”.
לפי הצורך ניתן להיעזר במסמך מנומק של רופא מומחה או בחוות דעת רפואית. אין חובה כללית לצרף חוות דעת פרטית לכל בקשה, אך חשוב לבדוק אם התיעוד הקיים אכן מתייחס לשאלת הקשר. תיק עמוס במסמכים אינו בהכרח תיק שמסביר את הטענה היטב.
לפני שמחליטים להזמין חוות דעת, רצוי להגדיר מה חסר: אבחנה ברורה, הסבר למנגנון הפגיעה, התייחסות לגורמים אחרים או הערכה של חומרת המגבלה. כך ניתן למקד את הבירור הרפואי בשאלות שבאמת דורשות מענה.
ההליך שמכונה לעיתים תביעה לנכות מוסבת הוא בקשה לבדיקה לפי תקנה 9. טופס הבקשה הרשמי מיועד ליחידה לוועדות רפואיות, באמצעות נציג הוועדות במחוז, ומפריד בין הפגימה המוכרת לבין הפגימה הנוספת ונימוקי הבקשה.
בטופס יש לפרט את הפגימה המוכרת שממנה נובעת לטענת המבקש הנכות הנוספת, לתאר את הפגימה הנוספת ולהסביר את הבסיס לבקשה. בהתאם להנחיות הטופס, מצרפים מסמכים רפואיים ובדיקות עדכניות, תיעוד רפואי על הקשר בין הנכויות וטופס ויתור על סודיות רפואית.
בהכנת הבקשה כדאי לבדוק:
את המסמכים יש להכין לפי ההנחיות העדכניות של אגף השיקום. מומלץ לשמור עותק מלא של הבקשה ואישור על הגשתה, כדי שניתן יהיה לעקוב אחר הטיפול ולהשלים מסמכים במידת הצורך.
בבקשה לפי תקנה 9 הוועדה הרפואית בוחנת את הקשר הרפואי בין הפגימה המוכרת לפגימה הנוספת. כאשר מוכר קשר המצדיק הכרה, נבחנת גם דרגת הנכות בגין הפגימה הנוספת בהתאם לממצאים ולמבחני הנכות. הבקשה עשויה לעבור בדיקה מקדימה, ובמידת הצורך יידרשו מסמכים או בדיקות נוספות.
בהיערכות לוועדות רפואיות במשרד הביטחון חשוב להכין הסבר קצר ועקבי: מהי הפגימה הנוספת, כיצד היא משפיעה על התפקוד ואילו מסמכים תומכים בקשר שלה לנכות המוכרת. יש לתאר את המגבלות כפי שהן, באופן מדויק, ולהפנות לממצאים הרלוונטיים.
הכרה בפגימה נוספת אינה מבטיחה שיעור מסוים של נכות או תוספת קבועה לתגמול. גם אין להניח שאחוזי הנכות פשוט מתחברים זה לזה. המשמעות המעשית תלויה בקביעת הוועדה, באופן חישוב דרגת הנכות ובתנאים החלים על הזכויות הרלוונטיות.
השלב הראשון הוא להבין מה נקבע ומדוע. האם הוועדה שללה את הקשר בין הפגימות? האם מצאה שהתיעוד אינו מספיק? או שהכירה בקשר אך קבעה דרגת נכות שאינה תואמת לדעתכם את המגבלות? כל אחת מהאפשרויות מחייבת בחינה שונה.
כדאי לעבור על ההחלטה והפרוטוקול לצד המסמכים שהוגשו, ולבדוק אם הוועדה התייחסה לטענות ולממצאים המהותיים. חוסר שביעות רצון מהתוצאה, כשלעצמו, אינו מסביר מה הטעות בהחלטה.
על החלטת ועדה רפואית מחוזית ניתן לערער לוועדה רפואית עליונה. לפי הנחיות אגף השיקום לערעור על החלטות ועדה רפואית, המועד להגשת הערעור הוא בתוך 45 ימים מקבלת ההחלטה, וקיימת אפשרות לבקש ארכה. חשוב לבדוק את ההודעה שנשלחה ואת המסלול המתאים להחלטה, ולא להסתמך על מועדים השייכים להליך אחר.
העבודה המשפטית מתחילה בהבנת התיק הקיים. עורך דין משרד הביטחון יכול לבחון מה הוכר, כיצד נוסחה ההחלטה ואיזו שאלה דורשת כעת בירור. לאחר מכן ניתן לבדוק אם המסמכים תומכים בבקשה לפי תקנה 9 או מצביעים על צורך בהליך אחר.
הסיוע עשוי לכלול איתור חסרים בתיעוד, מיקוד השאלות לרופא המומחה, ניסוח נימוקי הבקשה, הכנה לוועדה ובחינת ההחלטה שהתקבלה. עורך הדין אינו מחליף את הרופא בקביעת הקשר הרפואי; תפקידו לסייע בהצגת התשתית הרלוונטית ובהתנהלות המשפטית לאורך ההליך.
אם אתם מוכרים במשרד הביטחון ומתמודדים עם פגימה נוספת שלדעתכם קשורה לנכות המוכרת, ניתן לפנות למשרד המאירי עם החלטת ההכרה והמסמכים הרפואיים העדכניים. בדיקה של החומר תאפשר לבחון אם יש בסיס לבקשה להכרה בפגימה נוספת ומה נדרש להשלמתה.
חלוף שנים ממועד ההכרה אינו שולל כשלעצמו בדיקה של פגימה מוסבת שהתפתחה בהמשך. השאלה המרכזית היא האם ניתן לבסס את הקשר לנכות המוכרת. יש לבחון בנפרד גם את מועד תחילת הנכות והזכאות האפשרית, ואין להסיק מעצם ההכרה שתשולם תוספת לכל התקופה שחלפה.
לא בכל בקשה. תקנה 9 מאפשרת ליו״ר ועדה רפואית לדרוש אישור רפואי מתאים, וטופס הבקשה דורש תיעוד רפואי על הקשר בין הנכויות. הצורך בחוות דעת פרטית תלוי בשאלה הרפואית ובמסמכים שכבר קיימים.
לא ניתן להבטיח זאת. יש לבחון את דרגת הנכות שנקבעה, את השפעתה על דרגת הנכות הכוללת ואת התנאים של כל זכות. קבלת הבקשה אינה קביעה מראש של סכום כספי מסוים.
כן, עשויה להיות לכך אפשרות כאשר קיימת פגימה נפשית והקשר הנדרש לנכות הגופנית המוכרת מבוסס רפואית. קושי רגשי כשלעצמו אינו קובע את ההכרה או את דרגת הנכות; יש לבחון את האבחנה, התיעוד והממצאים המתאימים.
דילוג לתוכן