ועדות רפואיות משרד הביטחון – דגשים חשובים ואופן התנהלות מומלץ

במאמר זה אסביר על ועדות רפואיות משרד הביטחון, אמליץ כיצד להתכונן לועדה הרפואית, ואתן דגשים חשובים.

מי שמעדיף לראות סרטון וידאו בנושא על פני קריאת הטקסט, יכול לצפות בו כאן.

איך מגיעים לועדה רפואית משרד הביטחון

הליך קבלת ההכרה כנכה צה"ל, מתחיל בהגשת בקשה להכרה בנכות למשרד הביטחון, ומסתיים בקביעת דרגת הנכות על ידי הוועדה הרפואית.

שיעור הנכות שקובעת הוועדה הרפואית משפיע באופן ישיר על הזכויות והפיצוי שיתקבל ממשרד הביטחון.

חשוב להבין כיצד מתנהלת הועדה וכיצד ראוי ונכון להיערך לה כדי להימנע מעוגמת נפש.

הוועדה הרפואית של משרד הביטחון

מטרתן של ועדות רפואיות משרד הביטחון היא לקבוע את דרגת הנכות לאלו שנפגעו במהלך או בעקבות שירותם הצבאי, והוכרו ע"י קצין התגמולים.

בוועדות רפואיות משרד הביטחון יושבים רופאים, ולעיתים רופא יחיד, שמתמחים בסוג הפגיעה שהובילה לנכות שהוכרה.

כך למשל בוועדה שדנה בפגיעה נפשית – ישב פסיכיאטר; בוועדה שדנה בפגימה אורתופדית – ישב אורתופד; בוועדה שעוסקת בסוכרת, יתר לחץ דם ומחלות מעיים – ישב רופא פנימי.

במצבים מסוימים בהם מדובר בפגיעה מורכבת, ישבו בוועדה רופאים בעלי התמחויות שונות.

יחד עם הרופאים, ישבו בוועדה מזכיר או מזכירה שתפקידם להציג בפני התובע את חברי הועדה הרפואית ולהעלות על גבי פרוטוקול הדיון את הטענות, את מהלך הבדיקה ואת קביעת הרופאים.

השפעת אחוזי הנכות על הזכויות ועל גובה הפיצוי

אחוזי הנכות שייקבעו ע"י הועדה הרפואית הם אלו שיקבעו לבסוף את סוג וגובה התגמול שיתקבל, והוא קריטי הן לקבלת זכויות והן לסיוע בשיקום ע"י משרד הביטחון:

• אדם נכה שתקבע לו דרגת נכות נמוכה מ-10 אחוזים – לא יהיה זכאי לפיצוי ממשרד הביטחון, אלא אם הגיש תביעה לפני שנת 1996.
• אדם נכה שתקבע לו דרגת נכות בשיעור של בין 10-19 אחוזים – יהיה זכאי למענק חד פעמי, אלא אם נחבל בחופשה שאז יהיה זכאי לפיצוי רק אם תקבע נכות גבוהה מ – 20 אוחזים (כולל).
• אדם נכה שתקבע לו דרגת נכות גבוהה מ-20 אחוזים – יהיה זכאי לקצבה חודשית, מימון הוצאות הטיפול הרפואי והטבות רבות נוספות ובהן סיוע בשיקום כגון מימון לימודי השכלה גבוהה.
• אדם נכה שתקבע לו דרגת נכות גבוהה מ-30 אחוזים – יהיה זכאי במקרים מתאימים גם לרכב ולהטבות נוספות.

כיצד מתנהלת הועדה הרפואית?

עם כניסתכם לחדר הוועדה, יוצגו בפניכם חברי הוועדה הרפואית על ידי מזכיר/ת הוועדה הרפואית ולאחר מכן תתבקשו לתאר את התלונות שלכם.

לאחר שתסיימו להציג את טענותיכם, תתבקשו לגשת לבדיקה הגופנית, ולאחריה תתבקשו לצאת מחדר הועדה.

את החלטת הועדה תקבלו לרוב לאחר כ-45 ימים ממועד הועדה.

ועדה רפואית משרד הביטחון – איך להתנהג נכון?

האופן שבו תתארו את מצבכם בפני הרופאים בוועדה, הדרך שבה תיגשו לבדיקה הרפואית והמסמכים שתציגו, ישפיעו בסופו של יום על קביעת הוועדה, ולכן חשוב שתגיעו מוכנים ושתדעו לתאר את המגבלות שלכם בצורה ברורה ועניינית.

חשוב להבין, שהוועדה הרפואית קובעת את שיעורי הנכויות על פי מבחני נכות שנקבעו בתקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגת נכות) והחישוב הוא בהתאם למידת המגבלה.

המשמעות היא, שאין כל צורך לדבר על נושאים כלליים שאינם רלוונטיים למגבלות ולתפקוד.

במקום לספר על כאב שהוא עניין סובייקטיבי, העדיפו לתאר מגבלות בתנועה.

במקום לדבר על האירועים שחוויתם בשירות, העדיפו לתאר כיצד מצבכם הנפשי פוגע היום בתפקודכם.

תמיד, אבל תמיד, נהגו בצורה מהימנה והימנעו מהצגת מגבלות ובעיות שאינן משקפות את מצבכם האמיתי.

בוועדה של משרד יושבים רופאים מקצועיים שיודעים להבחין במתחזים.

מי שיגזים בתלונותיו, יתרכז בכאבים ולא במגבלות, לא ידע להסביר את טענותיו בצורה טובה, או שלא ייתן שיבדקו אותו- עלול להשפיע באופן שלילי על קביעת האחוזים על ידי הועדה הרפואית.

כך למשל אנשים שסובלים מפריקות כתף או ממגבלה בכתף בעקבות ניתוח שעברו בכתף – חשוב שיציינו את מספר הפריקות שהיו להם, מכיוון שיש לכך השפעה על המגבלה, ועל קביעת אחוזי הנכות.

האופן שבו תציגו את המגבלות תקבע האם תקבלו פחות מ- 20 אחוזי נכות (שזו הדרגה המינימלית להכרה כנכה צה"ל) או מעל.

אילו מסמכים צריך להביא לוועדה רפואית משרד הביטחון?

הוועדה הרפואית מקבלת את התיק הרפואי ממשרד הביטחון ביום התכנסות הוועדה.

לעתים הועדה לא מקבלת את התיק המלא. לכן, במקרים רבים, לא תהיה לוועדה היכרות מעמיקה עם ההיסטוריה הרפואית שלכם ועם כל עובדות המקרה.

מסיבה זו, מומלץ להגיע לוועדה כשבידכם מסמכים מהותיים, כגון:

• סיכומי אשפוז מבתי חולים או סיכומי ניתוח
• פענוח של בדיקות הדמיה כגון MRI ו-CT (כשמדובר בוועדה אורתופדית).
• במידה שעברתם ניתוח – הביאו אתכם מכתב מהרופא המטפל או בדיקת הדמיה לאחר הניתוח.
• במידה שאתם מטופלים על ידי רופא מומחה – חשוב שתביאו אתכם סיכום טיפול עדכני.

הבאת המסמכים האלו לוועדה תסייע לעבודתה ובכך תגדיל את הסיכויים שתקבע דרגת נכות שמשקפת את מצבכם.

חשוב! תמיד הביאו עותק שניתן להשאירו בוועדה.
חשוב לדעת! החוק קובע דרגת נכות בצד כל פגיעה.

במקרים שלהם אין סעיף מתאים – יכולה הוועדה לקבוע דרגת ביניים.

פעמים רבות דרגת הביניים נמוכה מדרגת הנכות שקבועה בחוק, וקביעתה מונעת מהאדם הנכה לקבל את מלוא הזכויות המגיעות לו.

כך למשל, לפוסט טראומה ההנחיות הן 20, 30 או 50 אחוזי נכות, והוועדה יכולה לתת 25 או 40 אחוזים.

במידה שהועדה קובעת דרגת ביניים – עליה לנמק ולהסביר למה אין סעיף מתאים.

ערעור על החלטת הוועדה

אם לא מרוצים מהחלטת הוועדה המחוזית הראשונה, ניתן לערער לוועדה עליונה תוך 45 ימים ממועד קבלת ההחלטה.

יש לשים לב שבסמכות הוועדה העליונה גם להוריד את אחוזי הנכות שקבעה הוועדה הראשונה, ולכן חשוב לערער רק במקרים מתאימים.

חשוב להדגיש כי המידע במאמר זה מובא באופן כללי לידיעה בלבד ואינו מהווה יעוץ משפטי, לעולם יש לבחון כל מקרה לגופו בכדי למצות את כלל הזכויות, ולפעול בדרך הנכונה ביותר עבורכם.

תביעה משרד הביטחון

הביטוי "תביעה משרד הביטחון" מתייחס להליך הגשת תביעה להכרה בזכות נכה לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום). חייל בשירות חובה או קבע, שוטר או סוהר שנפגעו במהלך ועקב שירותם רשאים לפנות למשרד הביטחון בתביעה. מטרת התביעה היא קבלת סעד של פיצוי ו/או סיוע ו/או שיקום ממשרד הביטחון. יש לשים לב שעל תביעה משרד הביטחון להיות מוגשת תוך 3 שנים ממועד השחרור משירות שבו ארעה הפגיעה. תובע שיתמהמה בהגשת תביעה משרד הביטחון עלול להיות מנוע מלהגיע מחמת התיישנות. לפרטים נוספים אודות "תביעה משרד הביטחון" ניתן לפנות למשרדנו או לעיין במאמרים השונים באתר.

ערעור על אחוזי הנכות שהתקבלו

אחוזי נכות נקבעים על ידי ועדה רפואית מחוזית או ועדה רפואית עליונה, בהתאם למבחנים הקבועים בתקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגת נכות).
כאשר מדובר בנכות שנקבעה על ידי ועדה רפואית מחוזית, קיימת לנכה זכות להגיש ערעור לוועדה רפואית עליונה, שבסמכותה לשנות את קביעת הועדה הרפואית המחוזית.
לערעור נהוג לצרף חוות דעת רפואית מטעם מומחה רפואית בתחום הרלוונטי ו/או מסמכים רפואיים ו/או ממצאי הדמיה, על פיהם יש לקבוע נכות בשיעור גבוה יותר.
כמו כן, במקרים בהם חלה טעות משפטית או עובדתית בקביעת הועדה, שהשפיעה על שיעור הנכות, יש לציינה בכתב הערעור.
כאשר מדובר בנכות שנקבעה על ידי ועדה רפואית עליונה, ניתן לערער על החלטה בשאלה משפטית בלבד, לבית משפט מחוזי. בית המשפט המחוזי לא יתערב בעניינים רפואיים ולא יקבע שיעור נכות במקום הועדה העליונה.
בכל מקרה, לפני הגשת ערעור או פנייה לוועדה מומלץ להיוועץ בעורך דין שמתמחה בייצוג נכים בוועדות רפואית משרד הביטחון.

התנהלות בזמן זימון לוועדה רפואית

במידה וזומנת לוועדה רפואית חשוב ביותר שתגיע ערוך ומוכן.
חשוב שתארגן את כלל המסמכים הרפואיים בצורה מסודרת לפי תאריכים, ותדאג לכך שתוכל להציג לוועדה את המסמכים העדכניים ביותר.
במידה ומדובר בפציעה, חשוב להביא לוועדה את הדיסקים של בדיקות ההדמיה ואת הפענוח של בדיקות אלו.
חשוב להתמקד בוועדה במגבלותיך התפקודיות ולהסביר ממה הנך סובל, אין צורך להיכנס למונחים רפואיים, בוועדה יושבים רופאים מומחים והם לא צריכים שתסביר להם מאיזו מחלה או פציעה הנך סובל.
במידה ומדובר בוועדה בנושא נפש, חשוב להגיע עם מלווה וחשוב עוד יותר להציג סיכומים טיפול מרופאים מטפלים, מסמכים אלו מלמדים על מצבך האמיתי.

תביעה זמן רב לאחר השחרור על מחלה במהלך השירות

חוק הנכים קובע כי הזכות להגיש תביעה למשרד הביטחון להכרה בזכות נכה מתיישנת כתום שלוש שנים מיום שחרורו של הנכה משירותו הצבאי שבזמנו אירע המקרה שגרם לנכותו, אולם אם הנכות נובעת ממחלה ששר הביטחון קבע לגביה תקופת התיישנות ארוכה יותר, תתיישן הזכות כתום אותה תקופה.
חשוב להדגיש כי על אף תקופת ההתיישנות הקבועה בחוק הנכים, קיימים מקרים בהם משרד הביטחון יאריך את המועד להגשת התביעה על ידי הנכה אם הוא סבור כי מן הצדק לעשות זאת וכי נתמלאו התנאים הבאים:

1. התביעה מתייחסת לנכות שנגרמה על ידי חבלה רשומה. קרי, חבלה שנרשמה, סמוך ליום האירוע שגרם לה, ברשומות של צבא-הגנה לישראל או ברשומות אחרות המתנהלות על ידי המדינה או על ידי מוסד ציבורי שאושר לעניין זה על ידי שר הביטחון.
2. ההשהיה בהגשת התביעה אינה עשויה להקשות במידה ניכרת על השגת הראיות הדרושות לבירורה;
3. ההשהיה לא הביאה, ולא היתה עשויה להביא, במישרין או בעקיפין להחמרת הנכות שלגביה מוגשת התביעה, או להגדלה ניכרת של הנטל שעל אוצר המדינה בתשלום התגמולים או במתן טובת-הנאה אחרת עקב החמרת הנכות;
4. ההשהיה לא תקשה על המדינה לממש את זכויותיה לגבי כל צד שלישי האחראי או עשוי להיות אחראי, במישרין או בעקיפין, לחבלה נושא הבקשה.

זכאות להגשת תביעה למשרד הביטחון בעקבות פגיעה או מחלה בשירות

על מנת שנכה יהיה זכאי להגיש תביעה למשרד הביטחון, עליו לעמוד בשלושה תנאים מצטברים:

1. על הנכה לשרת באחד מהגופים הבאים: צה"ל (שירות חובה, קבע או מילואים) משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר, מוסד, שב"כ, משמר הכנסת וסגל דיפלומטי, כיתת הכוננות ביישובי קו התפר ובשטחי יהודה, שומרון ועזה, צד"ל.
2. על הנכה להיפגע במהלך ועקב שירותו.
3. על הנכה להגיש את התביעה בתוך התקופה הקבועה בחוק (תקופת ההתיישנות).
   נכה שלא נפגע במהלך ועקב שירותו, או בבסיס, כגון נכה שנפגע בתאונה ברכב פרטי (לא בדרך לבסיס או ממנו), או נכה שנחבל במהלך חופשה, אינו זכאי לתבוע את משרד הביטחון.
   נכה שיגיש את תביעתו לאחר שתחלוף תקופת ההתיישנות (3 שנים) אינו זכאי להגיש תביעה, למעט אם יתקיימו תנאים מסוימים.
   נכה שהגיש תביעת נכות כללית לביטוח הלאומי, וחלפו 3 שנים ממועד הגשת התביעה, אינו זכאי לתבוע את משרד הביטחון, למעט בהתקיים תנאי מסוימים.
   נכה, איש שירות הביטחון, שנפגע בדרכו לבסיס או ממנו, או חייל בשירות חובה בלבד שנפגע במהלך 14 ימים ראשונים של חופשה מאושרת, זכאי להגיש תביעה למשרד הביטחון, הגם שכאמור לא נפגע בתוך הבסיס.

יש לשים לב כי על הנכה להוכיח כי נפגע במהלך השירות אך גם עקב השירות, לעתים, בשלב הגשת התביעה קשה לדעת האם הפגיעה נגרמה עקב השירות כיוון שדרוש בירור רפואי או עובדתי נוסף, עם זאת הדבר אינו פוגע בזכאות להגיש את התביעה.

צה"ל אחראי על מתן טיפול רפואי לחיילים

זכאות לתביעה בפגיעה בחופשה מהצבא

חוק הנכים קובע כי גם חבלה שנגרמה לחייל בדרך אל המחנה או ממנו יכול שתוכר כחבלה שאירעה בתקופת שירותו ועקב שירותו ובלבד ששהותו של החייל מחוץ למחנה היתה כדין ולא חלו בדרך הפסקות או סטיות של ממש שאין להן קשר עם השירות או עם הדרך אל המחנה או ממנו. לגבי חייל השוהה בחופשה, נקבע כי חבלה כאמור תוכר רק אם נגרמה בדרכו של החייל מן המחנה אל יעד חופשתו או בדרכו אל המחנה מיעד חופשתו.
עוד קובע החוק כי החל מ-5.2.1988 גם חבלה שארעה לחייל בשירות חובה בזמן היותו בחופשה מאושרת, יכול שתוכר כחבלה שארעה בתקופת השירות ובלבד שהחבלה אירעה לחייל תוך 14 ימי החופשה הראשונים ודרגת הנכות היא 20% לפחות.

מה לעשות כשנפצעים או חולים תוך כדי שירות

במידה ונפגעתם או חליתם במהלך השירות חשוב לבצע שתי פעולות, האחת לפנות לרופא ולתאר בפניו את השתלשלות העניינים המדויקת שהביאה לפגיעה או למחלה, והשנייה לקבל מהיחידה או מהמפקד אישור לגבי נסיבות הפציעה, או במקרה של מחלה אישור לגבי תנאי השירות.
במקרים של חבלה, חשוב מאוד למלא דו"ח פציעה בזמן אמת ולשמור על רצף טיפולים ממועד החבלה, רצף טיפולים מעיד על אמיתות הפגיעה, ועל קיומו של נזק, להבדיל מפניות בודדות שנעשות זמן רב לאחר החבלה.
חשוב ביותר שהפרטים שאתם ממלאים בדו"ח הפציעה יהיו זהים לפרטים שנמסרים לרופאים המטפלים מטעם הצבא או היחידה ולרופאים המטפלים בבית החולים או בקופ"ח, קיימת חשיבות רבה ביותר לדברים שאתם מוסרים בפעם הראשונה שאתם פוגשים רופא ולכן חשוב לדייק בפרטים, ולוודא, ככל שניתן, שהרופא רושם במדויק את הפרטים שמסרתם לו.
במקרים של מחלות, חשוב לאסוף את המסמכים הרפואיים, ולתעד כל פניה לרופא או למפקד, אם חליתם עקב תנאי השירות חשוב לאסוף עדויות או ראיות שיאפשרו לכם להוכיח בעתיד את טענתכם, לדוגמה אם הייתם חשופים לרעש מזיק חשוב לנסות ולהשיג בדיקות רעש תקופתיות, אם שירתתם תקופה ממושכת ללא שינה, חשוב לתעד זאת.
לאחר שתאספו את המסמכים, ובטרם הגשת תביעה, מומלץ להיוועץ עם עו"ד משרד הביטחון שבקיא ומתמחה בתחום תביעות נגד משרד הביטחון, בישראל עורכי דין רבים, גם כאלה שעוסקים בנזיקין, אך רק בודדים עוסקים בייצוג תובעים מול משרד הביטחון, ומתמחים בכך.